שיווק בדיגיטל- נוסחה לפרסום E=MC*3

השבוע השתתפתי בהכשרה לאנשי דיגיטל של @leadershipinstitute והפורום לחברה אזרחית.
משתדלת כל הזמן לעצור, ללמוד ולקבל כלים חדשים ועדכונים בתחום הדיגיטל, סושיאל מדיה ורשתות.

נוסחה מעולה לפרסום שאהבתי מתוך היום הזה, תשמרו לכם ותיישמו:

הנוסחה של סטפן לפרסום- M=EC*3

  1.  רגש Emotion- איך אנשים מרגישים שהם קוראים את התוכן שלכם?
  2. ניגוד Contrast- איך אתם שונים? מה הייחודיות שלכם?
  3. חיבור Connection- למה שיהיה איכפת להם מכם? 
  4. נאמנות Credibility – למה אתם? 

מה אתם עושים הכי טוב ובמה אתם צריכים להשתפר? 

וכמו בתמונה- זו דרך, צריך להשקיע ואז התוצאות יגיעו..

📍ובתמונה- ירושלים היפה- במדרחוב בן יהודה, הרגשה שהזמן עצר מלכת, רגע ירושלמי רגוע לפנות ערב..

שיווק דיגיטלי לעמותות

שיווק.

דיגיטלי.

לעמותות.

הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו? 

בוודאייי שהם נועדו.

רק שהתהליך הזה מאוד קשה בדרך כלל בעמותות.

״למה להשקיע בשיווק? נשווק מפה לאוזן, מה זה ייתן לנו? לא חבל על הכסף?״ הם רק חלק מהמשפטים שיוצא לי לשמוע. 

כמי שחיה מגזר שלישי ומגיעה מתוך עמותות וארגונים חברתיים אני רואה את הקושי הרב שיש להרבה עמותות (לא כולם, ברור) להשקיע תקציב קבוע בדיגיטל. אולי סביב קמפיין גיוס המונים ישקיעו בקמפיין מימון חד פעמי (בלי עקביות, בלי קשר לעוקבים) וזהו, זה מספיק.

בשנתיים האחרונות יצא לי ללוות ולייעץ מקרוב לעמותות וארגונים בתחום הזה, לשתף אותם ולהראות להם עמותות וארגונים דומים שעשו את הצעד, השקיעו בתחום וכמה טוב זה מביא לארגון-

  1.  בנראות של הארגון 
  2. במקצועיות
  3. בגיוס משאבים
  4. בחיזוק הקשר מול שותפים
  5. בקשר מול צוות הארגון והמשתתפים

ועוד הרבה סיבות טובות.. אז יאללה מתחילים? זה באמת לא מפחיד ולא בשמיים כמו שזה נשמע! צריך רק לקפוץ למים, להכיר מקרוב את הרשתות, לבנות תכנית עבודה.. 

שתפו אותי בתהליכים שלכם בנושא, או בעמותות מעניינות מהתחום החינוכי/ חברתי שצריכות ייעוץ/ ליווי בנושא🌟

אז מה השליחות שלכם בעולם?

אז מה השליחות שלכם בעולם? 

"האדם נברא בתור שליח…

את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת, ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. 

ההשגחה יודעת היכן וכיצד, יכול הפרט-היחיד, על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו. באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו.

בורא העולם פועל בהתאם להלכה ,כי לא יתכן למנות שליח כדי לבצע תפקיד,שהוא למעלה מכוחותיו של השליח. זוהי שליחות ,שאי אפשר לקיימה,והיא מחוסרת כל ערך,מאחר שאם ממנים אדם למלא שליחות,מן הראוי ליתן לו את היכולת לפעול כשליח.

משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום, שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו״ (הרב יוסף דב סולובייצ׳יק).

אז מה השליחות שלך? 

מה אתם הכי אוהבים לעשות? 

השליחות שלי בחיבור בין העולמות שאני אוהבת- חינוך ודיגיטל. בין החינוך הבלתי פורמלי והעבודה עם נוער ונוער בסיכון לשימוש נכון ברשתות, להיכרות של צוותי חינוך, הורים ומורים עם הרשתות החברתיות, לשיח פתוח על הזמן ועל מה אנחנו בעצם עושים ברשת?״.

מגבר הקול של המציאות- רשתות חברתיות

מגבר הקול של המציאות

הרשת מראה לנו את כל מה שאנחנו חווים במציאות בווליום הרבה יותר גבוה.

ברשת אנחנו חווים את אותם אירועים, נושאים, חדשות שכולנו חיים ומכירים מחיי היום יום אבל ההרגשה שלנו ברשת תהיה שזה תוקף אותנו מכל כיוון. ש״כולם מדברים על זה״, שרק אני עוד לא העליתי פוסט על הנושא הזה. 

וכאן בדיוק הכוח של הרשת- לקחת נושא ולגרום לכולם לדבר עליו, לעסוק בו. למטרות טובות וכמובן לדברים פחות טובים. 

כאן בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה- מה יהיו התגובות שלנו? למה נגיב ואיך? האם נמתן את השיח? 

איך אתם רוצים שהפיד שלכם ייראה ב2023 ומה הדבר הקטן שאתם יכולים לעשות למען זה?

לזכרו של הרב דרוקמן

״יְרוּשָׁלִַים הָרִים סָבִיב לָהּ וַה' סָבִיב לְעַמּוֹ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם"(תהילים קכ״ה, ב׳).

הרב חיים דרוקמן הובא למנוחות ביום שני. זקן הציונות הדתית, בן 90 היה במותו. אדם שכולו טוב, רצון להיטיב ולחנך. הנשיא יצחק הרצוג ספד לרב:

"פעלת בכל כוחך שכולם יחיו בשלום ולא משנה מאיזו קבוצה, פגשת ואהבת את כולם. למדנו כולנו את תפיסותיך. ממרכז שפירא יצאה תורה, העמדת אלפי תלמידים. חיית תורה וגם בימים מורכבים ידעת להביע את דעותיך בלי לבטל את דעת האחר… עם ישראל איבד היום בזאת החנוכה – שבחסידות רואים בו יום חיתום הדין – את אחד מתלמידי רבי עקיבא. מי שניצל בנס מהתופת הנאצית, למד בישיבת כפר הרא"ה, התגייס כחבר בני עקיבא וכיהן בעשורים האחרונים כראש מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא".

אני מכירה את הרב ושמעתי אותו מדבר ומברך פעמים רבות בשנים שלי בבני עקיבא כחניכה, מדריכה, קומונרית. דמות חינוכית אמיתית, אדם שחוזר לכל אחד(מתקשר בחזרה לכל מי שחיפש אותו, עונה על שאלות, מסייע) אדם שחי את ערכי תורה ועבודה. תודה על האור שהארת לכולנו. יהי זכרו ברוך🙏

📍רגע קטן מטיילת ארמון הנציב, בתצפית מדהימה על ירושלים היפה, רגע קטן של עוצמה ושל משמעות העיר המיוחדת הזו💚

התחלה חדשה- חיבור שטח- אקדמיה

התחלה חדשה ומרגשת-
מרצה לחינוך בלתי פורמלי בקריה האקדמית אונו.

אחרי שבועות של קריאה, הכנה ובניה של החומרים, נכנסתי לכיתה וזה היה כל כך טבעי.. החיבור המתבקש בין השדה לאקדמיה, השילוב בין למידת התיאוריות לעומק ליישום והחיבור לשטח, לדוגמאות חיות, בין המקום להגיע לאקדמיה ללמוד ולסמן וי על לימודי תואר ראשון לבין המקום שבי שרוצה לדייק את הסטודנטים- מה השאיפות שלכם? מה זה בשבילכם חינוך בלתי פורמלי? מה החוויה שהשפיעה עליכם בתחום?
סמסטר מרתק ומעניין לפנינו..
תודה רבה לד״ר מירי גולדרט היקרה על ההכשרה, הליווי והכניסה חזרה לעולם האקדמי.

(בתמונה מרצה בכנס ארצי של מרכזי הנוער OU ישראל (מרוב התרגשות לא הספקתי עדיין להצטלם בקמפוס החדש והיפה בירושלים❤️)

נצחיות- רשתות חברתיות

נצחיות.

כל המידע שעולה ברשתות החברתיות ובכלל באינטרנט- יישאר פה. 

המידע קיים לנצח. כן כן, גם אם מחקתי את הפוסט. 

אין סיכוי! זו התגובה של רוב בני הנוער שאני אומרת את המשפט הזה בהרצאות ובסדנאות שלי.

בטוח אפשר למחוק! בוודאי שיש דרך! 

ושוב אני חוזרת, כל המידע עלינו נשאר לנצח ברשתות.

זה מתחיל בעקבות דיגיטליים, כל פעולה שאנחנו עושים בכל אמצעי דיגיטלי משאירה סימן. שימוש בכרטיס אשראי, תמונה, וויז, הקלטה בוואטספ, וידאו, שימוש באינטרנט ועוד. 

קיימים 2 סוגים מרכזיים לעקבות דיגיטליים:

1.עקבות פסיביים- הנתינים הטפסים ללא ידיעת המשתמש.

2.עקבות אקטיביים- המשתמש פרסם את המידע.

מה בכל זאת אפשר לעשות? 

  1. עדכון הגדרות פרטיות- מי רואה את התוכן שלי? 
  2. שימוש בסיסמאות חזקות
  3. בדיקה של המידע שמופיע עלינו ברשתות
  4. בדיקה ומחיקה של קבצי קוקיס

ובעיקר?

לחשוב טוב מה משתפים ומה לא, לחשוב פעמיים בתגובות שלנו, לנסות למתן את השיח, לחשוב אם השיתוף שעשוי לפגוע במישהו אחר..

אז כמה אתם משתפים ברשתות??

על קהילות והחיים בקהילה

Community is the word.
ויש שיגידו מילה קצת שחוקה או משומשת מדי.
אבל בסוף היום, אנחנו חיים בקהילה.
כל החיים שלנו סביב קהילות שונות- במרחב הפיזי ובמרחב הדיגיטלי.
השתתפתי אתמול בכנס המעולה של Commina קומינה בית לקהילות בהפקת יעל אורן האהובה ושרון רם ויצאתי עם הרבה כלים וידע ובעיקר הרבה מחשבות ותכנונים להמשך.
השתתפתי בשני מושבים של צוות היברידיות – הנחייה קהילתית בדיגיטל המעולות ליאור סלע וליאור רותם גורדמון שעסקו בחינוך וקהילה
המושב של לי-אור סלע – דרוש כפר שלם, מושב חינוך וקהילה והמושב של ליאור רותם גורדון בין הדיגיטלי לפרונטלי.
היה לי ברור שאלו המקומות שלי והשדות והזירות שאני נמצאת בהן ושמחתי על ההזדמנות להעמיק את השיח, לשמוע דעות שונות ולהתחבר לעוד אנשים שעוסקים בתחום.
להרצאה המרכזית התכנסנו לשמוע את צמד היעליות- יעל מן שחר – אצטרובל כחול ויעל אורן לשיחה מרתקת בנושא פרדוקס אנלוגי בעולם דיגיטלי.
נקודות מרכזיות שעלו-
1.פרדוקס החיבור כולנו מחוברים תמיד אבל בפועל מנותקים.
2.התמכרנו לעריכה עצמית- מצלמים 10 תמונות, בוחרים את הכי טובה, מקלידים ומוחקים. אין מספיק אותנטיות, רוב התוכן מגיע אחרי סינון ועריכה.
במפגש אמיתי אין הזדמנות לערוך את עצמנו, לכאורה זה מקום מאיים ולא נוח.
3.החיים במערה- אנשים שמעדיפים להישאר בבית ולא לצאת החוצה לפעילות (מה קורה שדופקים בדלת סתם ככה בלי להודיע? שמתקשרים אלינו? ).
Elsewhere 4.
שמדברים איתנו ואנחנו בנייד, מחזיקים את המכשיר- הקשבה על תנאי. כן בטח אני איתך. שמעתי כל מילה.
5.בראיונות עומק עם ילדים בני 6 עלה שהילדים שיתפו שיש בבית ״הקשבה על תנאי״- זה הדיפולט שילדים התרגלו אליו שיש מאבק על תשומת הלב.

עד כאן סיכום קצר ונקודות מרכזיות שלדעתי חשובות מאוד, קחו רגע לקרוא ולחשוב איפה זה פוגש אתכם, אני מוצאת את עצמי במרחב הזה בין החינוך לדיגיטל, לחיי קהילה- לשילוב בין דיגיטל למרחב הפיזי, ליכולת שלנו להשתמש בכל הטוב שהטכנולוגיה והרשתות החברתיות מציעות אבל עם גבולות, עם חשיבה על הזמן שלי ברשת, עם תכנון.
תודה על כנס מקצועי ומעשיר שהשאיר טעם לעוד .
תודה על מפגש אנושי מדהים עם ככ הרבה חברות וחברים ומלא אחוקיז שמזמן לא פגשתי, וחלק פגשתי לראשונה❤️

קורס חינוך בלתי פורמלי

השבוע השתתפתי כמרצה אורחת בקורס של ד״ר מירי גולדרט היקרה בקריה האקדמית אונו.
הקורס עוסק בחינוך בלתי פורמלי- בהיכרות עם מסגרות החינוך השונות, מאפייני החינוך הבלתי פורמלי, הכשרה לצוותי החינוך, עידוד הנוער להשתתפו ועוד.

סיפרתי על העבודה במרכזי הנוער OU ישראל, על הפעילות שלנו ברחבי הארץ- 18 מרכזים לנוער ונוער בסיכון מקרית שמונה ועד דימונה, על העבודה החינוכית והחיבור בין מערכת החינוך הפורמלית לבלתי פורמלית.

שמחתי לפגוש סטודנטיות סקרניות, ששאלו שאלות חשובות, שהעלו צרכים מהשטח, ששיתפו בחוויות שלהן ובמסגרות שהן מכירות ובצורך לחיזוק מסגרות בלתי פורמליות..
תודה רבה מירי היקרה על ההזמנה, בשבילך גם בטירוף של אוגוסט יש זמן😉
להמשך עשיה וחיבורים יחד🙏

איכות מסך

איכות מסך IN.

המושג שאני מרבה להשתמש בו בהרצאות ובסדנאות שלי הוא איכות מסך. 

לא *רק* זמן מסך וכמה זמן הילדים מבלים ברשתות.

אלא מה הם עושים בזמן שהם ברשתות? מה אנחנו עושים? מה התוכן שאנחנו צורכים?

איך נהפוך את התוכן שלנו לאיכותי יותר?

התראיינתי לפני שבועיים לכתבה בעלון ׳מצב הרוח׳

ואחת השאלות בריאיון הייתה – כמה זמן מסך מומלץ ביום? 

והתשובה שלי- "אחד הדברים שמדברים עליהם היום הוא איכות מסך ולא זמן מסך, כי בסוף כולנו במסכים ואם נשמש דוגמה אישית- אז נראה שגם אנחנו נמצאים מול המסכים לפחות 4-5 שעות ביום. קשה לומר זמן, כי זה ממש תלוי גיל ושלב. אני אישית הייתי מקדישה את השיח יותר לאיכות המסך. כל הורה, מדריך ומחנך צריך לשבת עם הילד ולדבר איתו על מה הוא אוהב לעשות ברשת? אחרי מי הוא עוקב? באיזה רשתות הוא נמצא? מה הוא אוהב לראות ולעשות במסך? וזה עוד לפני הגבלת הזמן. בעייני השיחה זו הנקודה החשובה. השאלה של כמה שעות משתנה בהתאם לגיל, לילד ומה הוא עושה כשהוא הוא מול המסך".

אז נסכם-

  1.  איכות מסך- זמן ללמוד קורס חדש? שפה חדשה? לתרגל חומר לימודי? זמן מיועד מראש לרשתות חברתיות ועוד.. 
  2. שיח פתוח
  3. דוגמה אישית.

בהצלחה לנו🙏

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל