על קהילות והחיים בקהילה

Community is the word.
ויש שיגידו מילה קצת שחוקה או משומשת מדי.
אבל בסוף היום, אנחנו חיים בקהילה.
כל החיים שלנו סביב קהילות שונות- במרחב הפיזי ובמרחב הדיגיטלי.
השתתפתי אתמול בכנס המעולה של Commina קומינה בית לקהילות בהפקת יעל אורן האהובה ושרון רם ויצאתי עם הרבה כלים וידע ובעיקר הרבה מחשבות ותכנונים להמשך.
השתתפתי בשני מושבים של צוות היברידיות – הנחייה קהילתית בדיגיטל המעולות ליאור סלע וליאור רותם גורדמון שעסקו בחינוך וקהילה
המושב של לי-אור סלע – דרוש כפר שלם, מושב חינוך וקהילה והמושב של ליאור רותם גורדון בין הדיגיטלי לפרונטלי.
היה לי ברור שאלו המקומות שלי והשדות והזירות שאני נמצאת בהן ושמחתי על ההזדמנות להעמיק את השיח, לשמוע דעות שונות ולהתחבר לעוד אנשים שעוסקים בתחום.
להרצאה המרכזית התכנסנו לשמוע את צמד היעליות- יעל מן שחר – אצטרובל כחול ויעל אורן לשיחה מרתקת בנושא פרדוקס אנלוגי בעולם דיגיטלי.
נקודות מרכזיות שעלו-
1.פרדוקס החיבור כולנו מחוברים תמיד אבל בפועל מנותקים.
2.התמכרנו לעריכה עצמית- מצלמים 10 תמונות, בוחרים את הכי טובה, מקלידים ומוחקים. אין מספיק אותנטיות, רוב התוכן מגיע אחרי סינון ועריכה.
במפגש אמיתי אין הזדמנות לערוך את עצמנו, לכאורה זה מקום מאיים ולא נוח.
3.החיים במערה- אנשים שמעדיפים להישאר בבית ולא לצאת החוצה לפעילות (מה קורה שדופקים בדלת סתם ככה בלי להודיע? שמתקשרים אלינו? ).
Elsewhere 4.
שמדברים איתנו ואנחנו בנייד, מחזיקים את המכשיר- הקשבה על תנאי. כן בטח אני איתך. שמעתי כל מילה.
5.בראיונות עומק עם ילדים בני 6 עלה שהילדים שיתפו שיש בבית ״הקשבה על תנאי״- זה הדיפולט שילדים התרגלו אליו שיש מאבק על תשומת הלב.

עד כאן סיכום קצר ונקודות מרכזיות שלדעתי חשובות מאוד, קחו רגע לקרוא ולחשוב איפה זה פוגש אתכם, אני מוצאת את עצמי במרחב הזה בין החינוך לדיגיטל, לחיי קהילה- לשילוב בין דיגיטל למרחב הפיזי, ליכולת שלנו להשתמש בכל הטוב שהטכנולוגיה והרשתות החברתיות מציעות אבל עם גבולות, עם חשיבה על הזמן שלי ברשת, עם תכנון.
תודה על כנס מקצועי ומעשיר שהשאיר טעם לעוד .
תודה על מפגש אנושי מדהים עם ככ הרבה חברות וחברים ומלא אחוקיז שמזמן לא פגשתי, וחלק פגשתי לראשונה❤️

קורס חינוך בלתי פורמלי

השבוע השתתפתי כמרצה אורחת בקורס של ד״ר מירי גולדרט היקרה בקריה האקדמית אונו.
הקורס עוסק בחינוך בלתי פורמלי- בהיכרות עם מסגרות החינוך השונות, מאפייני החינוך הבלתי פורמלי, הכשרה לצוותי החינוך, עידוד הנוער להשתתפו ועוד.

סיפרתי על העבודה במרכזי הנוער OU ישראל, על הפעילות שלנו ברחבי הארץ- 18 מרכזים לנוער ונוער בסיכון מקרית שמונה ועד דימונה, על העבודה החינוכית והחיבור בין מערכת החינוך הפורמלית לבלתי פורמלית.

שמחתי לפגוש סטודנטיות סקרניות, ששאלו שאלות חשובות, שהעלו צרכים מהשטח, ששיתפו בחוויות שלהן ובמסגרות שהן מכירות ובצורך לחיזוק מסגרות בלתי פורמליות..
תודה רבה מירי היקרה על ההזמנה, בשבילך גם בטירוף של אוגוסט יש זמן😉
להמשך עשיה וחיבורים יחד🙏

איכות מסך

איכות מסך IN.

המושג שאני מרבה להשתמש בו בהרצאות ובסדנאות שלי הוא איכות מסך. 

לא *רק* זמן מסך וכמה זמן הילדים מבלים ברשתות.

אלא מה הם עושים בזמן שהם ברשתות? מה אנחנו עושים? מה התוכן שאנחנו צורכים?

איך נהפוך את התוכן שלנו לאיכותי יותר?

התראיינתי לפני שבועיים לכתבה בעלון ׳מצב הרוח׳

ואחת השאלות בריאיון הייתה – כמה זמן מסך מומלץ ביום? 

והתשובה שלי- "אחד הדברים שמדברים עליהם היום הוא איכות מסך ולא זמן מסך, כי בסוף כולנו במסכים ואם נשמש דוגמה אישית- אז נראה שגם אנחנו נמצאים מול המסכים לפחות 4-5 שעות ביום. קשה לומר זמן, כי זה ממש תלוי גיל ושלב. אני אישית הייתי מקדישה את השיח יותר לאיכות המסך. כל הורה, מדריך ומחנך צריך לשבת עם הילד ולדבר איתו על מה הוא אוהב לעשות ברשת? אחרי מי הוא עוקב? באיזה רשתות הוא נמצא? מה הוא אוהב לראות ולעשות במסך? וזה עוד לפני הגבלת הזמן. בעייני השיחה זו הנקודה החשובה. השאלה של כמה שעות משתנה בהתאם לגיל, לילד ומה הוא עושה כשהוא הוא מול המסך".

אז נסכם-

  1.  איכות מסך- זמן ללמוד קורס חדש? שפה חדשה? לתרגל חומר לימודי? זמן מיועד מראש לרשתות חברתיות ועוד.. 
  2. שיח פתוח
  3. דוגמה אישית.

בהצלחה לנו🙏

החיים ברשת- מוגנות ברשת וכלים לשימוש ברשתות החברתיות- שיחה לבני נוער בקרית גת

אתמול הוזמנתי להעביר הרצאה להורים בנושא מוגנות ברשת בקרית גת, לתת כלים להתנהלות נכונה וכלים לשימוש ברשתות בטיימינג מושלם בדיוק עם היציאה לחופשת הקיץ.
ההרצאה נקבעה ל19:30.
הגעתי קודם להתארגן, להרגיש את המקום, לפני השיחה נערך הפנינג במרכז הנוער מקום בלב בהשתתפות ילדי השכונה והשיחה בערב הייתה מיועדת להורים ואנשי חינוך.
הזמן עובר וההורים לא באים. וואלה באסה, כל הדרך מירושלים לקרית גת?

אבל לאט לאט הם זרמו, לא ההורים, אלא דווקא הילדים. בני הנוער.
הנושא לא הרתיע אותם.
להפך, הם רצו לשמוע.
שיתפו.
שאלו.
״מה באמת שום דבר לא נמחק?״
״בבקשה אל תעבירי את זה להורים שלנו״
מנעד רחב של תגובות בין- ״אני מספרת להורים שלי הכל על מה שאני עושה ברשת״ לבין ״אין להורים שלי מושג מה זה אינסטגרם וטיקטוק..״.
״בזמן מסך שלי אני 8 שעות ביום רק בTikTok…״
״אני לא הולך לישון, כל הלילה אני רואה סדרות וסרטונים״.

דיברנו על כל מה שיש לרשת להציע- בטוב, ברע, בכלים, באיך אנחנו בוחרים לנצל את הזמן שלנו ברשת בצורה יעילה, ללמוד משהו חדש, לדעת להתנהל נכון בעולם הדיגיטלי שבו כולנו חיים.
להכיר את כל הצדדים שיש ברשת.
ואם משהו קורה לאיפה לפנות? למי? איך?
להחזיר לעצמנו את הכוח לשלוט בזמן שלנו ולהשקיע בתחומים נוספים- ספורט? חברים? משפחה? תחביבים?.

ושוב זה החיבור שאני הכי הכי אוהבת. בין החינוך לדיגיטל. בין העולמות שלי. ולגמרי היה שווה את הנסיעה מירושלים לקרית גת..
קיץ מנוצל ובטוח לכולנו🙏❤️

זהות יהודית ברשת

🌟זהות יהודית ברשת🌟

זו הייתה הכותרת של הסדנה שהעברתי לבנות השירות הלאומי של זהות בשבוע שעבר.

דיברנו על כלים מרכזיים לשיווק העבודה המשמעותית של הבנות במרכזים, איך לספר את הסיפור שלנו? של המרכז? איך לשווק את התקן? 

לאילו קהלים אני פונה באינסטגרם ולמי בדף הפייסבוק? טיקטוק? איך אפשר להשתמש ברשתות ככלי חינוכי.. דיברנו גם על כלים ופרקטיקות וגם על המהות והתוכן, השאלות והדילמות שהבנות העלו מתוך הניסיון בשטח היו מרתקות ובעיקר החיבור הזה שאני כל כך אוהבת- בין החינוך לדיגיטל, בקיצור יכולנו להמשיך בכיף לעוד שעה✅

בהצלחה רבה במשימה החשובה!

תיבת תהודה

באיזה פוסט הפיד שלכם היה מלא השבוע? על מה חשבתם שכולם מדברים?
אם הייתם נכנסים מפיד של חבר הייתם רואים את הנושא הזה?
ברשתות החברתיות אנחנו נחשפים לאנשים שחושבים בדיוק כמונו.
אין לנו מושג מה קורה בצד של מי שלא חושב כמונו.
תיבת תהודה ברשתות החברתיות נוצרת משילוב של שני גורמים: בחירות של המשתמש ברשת וסינון של האלגוריתם כדי להתאים עבורו את המידע ברשת החברתית.
מצד אחד אנחנו מקבלים תוכן מותאם אישית, מצד שני אנחנו לא יודעים מה סונן החוצה ולא מכירים דעה אחרת משלנו.
הסכנה בתיבת תהודה היא החלשת ההבנה לצדדים אחרים וצמצום דעות וכן מצג שגוי של המציאות שעשוי להוביל בהמשך לקיטוב חברתי.

🌟אז מה עושים?🌟

  1. מגוונים את הפיד! עוקבים אחרי אנשים ודפים שונים מהעמדה שלנו, שאנחנו לא בהכרח מסכימים עם הדעות שלהם.

2.מביעים את הדעה שלנו, לא תמיד נוח לנו לכתוב את הדעה שלנו מחשש להיכנס לעימותים ומחלוקות ברשת.

אתם מרגישים בתוך תיבת תהודה? או שאתם מצליחים לשמוע ולראות אנשים ודעות שונים מכם בפיד?

קורס מיתון השיח לדוברים פרלמנטריים

שלב נוסף ומרגש במיזם שלנו #Me_toon למיתון השיח ברשתות החברתיות.
אתמול התחלנו את הקורס השלישי לעובדים פרלמנטרים.
בנוסף השקנו קמפיין רשת באינסטגרם בשיתוף הצינור- פרויקט המושתקים, לשתף על אנשים שהפסיקו לכתוב ולהגיב ברשתות בעקבות תגובות שקיבלו…


תודה לסגן שרת החינוך, ח״כ מאיר יצחק הלוי על הפתיחה, החיבור והעיסוק בנושא.
תודה לכל המשתתפים על התובנות והשיתוף.
בטוחות שיחד נצליח למתן את השיח!

איך הכל התחיל? מיזם מיתון השיח ברשתות החברתיות #Me_toon

בתמונה הזו חלמנו, חשבנו והתייעצנו
לא היה לנו עדיין שם למיזם
ידענו בעיקר שאנחנו רוצות לשנות
לשנות ולהשפיע על השיח האלים והפוגעני ברשתות
לתת כלים ולהציע דרך אחרת
וכך נולד לו מיזם מיתון השיח.

מיזם מיתון השיח ברשתות החברתיות נולד מתוך המפגש והחיבור בין בוגרות קו. לאב- המעבדה לחיבורים מבית הפדרציה היהודית של ניו יורק, חמש נשים מרחבי החברה הישראלית ממגוון רקעים ומיומנויות, כולנו שותפות לתחושה שלא ניתן לעמוד מנגד ויש לפעול למיתון השיח האלים.
כידוע, הרשתות החברתיות הפכו בשנים האחרונות למקום "המפגש" הפופולרי ביותר ובהן נחשף חלק ניכר מהציבור לחדשות, למגמות שונות, ולסיפורים שונים.

ככיכר העיר של העולם העכשווי, ובשל תכונותיהן היחודיות של הרשתות החברתיות, (מהירות תפוצה, אלמנט תיבת התהודה, והנצחיות) התפתחה תופעה של שיח אלים ופוגעני כלפי כמעט כל דעה, ציבור, או עמדה שעולה.
הנטיה היא לחשוב שהשיח האלים הוא נחלת הדיונים הפוליטיים, אך המציאות מוכיחה כי כמעט ואין נושא שלא יכול לעורר מחלוקת שעלולה להתדרדר לאלימות מילולית – בעד או נגד חיסונים, חילונים וחרדים, ערבים ויהודים, טבעונות או צמחונות, הם רק דוגמאות לעימותי רשת שניתן למצוא היום כמעט בכל זירה.

אנחנו מאמינות שאסור לקבל את המציאות הזו ויש לפעול ככל הניתן למתון השיח ולהקניית כלים ישומיים לבעלי השפעה במרחב הויטואלי.
אנחנו מאמינות שיש לפעול ככל הניתן למתון השיח ולהקנות כלים ישומיים לכל גולש ולבעלי השפעה במרחב הויטואלי בפרט.
הצטרפו אלינו ונשנה יחד את השיח

ME_TOON# – מיתון השיח האלים ברשתות החברתיות בין ובתוך החברות השונות במדינת ישראל

מי אנחנו?

חנאן סרחאן- מפקחת מנהל חברה ונוער במשרד החינוך, ובתפקידה רותמת שותפים לתהליכי בניה וביסוס של תשתיות עבודה בחינוך הבלתי פורמאלי בחברה הערבית במחוז הצפון

יעל ביאלר רחמים- סמנכ"לית ארגון כוכבי המדבר, הפועלת לפיתוח דור חדש של מנהיגות בדואית צעירה

מרב שני- מנהלת תוכניות עמיות ביחידת החיבור בסוכנות היהודית.

רחלי עמר ניניו- מנהלת פיתוח והדרכה בארגון OU ישראל; יזמת חברתית ומנהלת קהילת אחו"קי לקידום אחריות חברתית, יזמות וקהילה; מנהלת דיגיטל ומרצה בתחום הרשתות החברתיות.

אורנה היילינגר- מייסדת ומנהלת של נטיקה באיגוד האינטרנט הישראלי, המקדמת נושאים הקשורים לשימוש מיטבי ברשת.

הצטרפו אלינו ויחד נמתן את השיח!!


זמן מסך

זמן מסך.

כמה אנרגיות המושג הזה מכיל בתוכו. לכמה מקומות הוא לוקח אותנו.

זמן מסך שלנו- כמה שעות ביליתי מול המסך היום?

זמן מסך לילדים- מגבילים? חופשי? מה זה עושה להם?.

מה האלטרנטיבות במקום זמן מסך? על מה אני מוותרת? מה הילדים שלי לא יכירו שלי היה בילדות?.

המרחב האינטרנטי מגוון, מעניין, מלא בתוכן, דינמי.

כולנו מכירים את זה שנכנסנו רק לרגע לבדוק משהו בוואטספ ופתאום מצאנו את עצמנו חצי שעה גוללים בפיד.

קביעת זמנים קריטית במרחב הזה- למבוגרים ולילדים.

מודה שאני הרבה פעמים בהלם מזמן המסך שלי ואני מתחילה לתרץ- לא זה הרבה עבודה, זה גם הוויז, זה הזום.. אבל המספר עדיין גבוה ממה שהייתי רוצה באמת. ושוב, אני הכי בעד שימוש ברשתות, אבל חשוב לשים לב לזמן שאנחנו מבלים פה. 

אז מה עושים?  

2 טיפים קצרים לזמן מסך-

  1.  הגבלת זמן מסך- בהגדרות באייפון זה מובנה, בוחרים בזמן מסך, אל תיבהלו מסך השעות שלכם, ממש מתחת אפשר לבחור בשם האפליקציה ולהגביל זמן. ברגע שתגיעו לזמן, לדוגמא שעה ביום באינסטגרם, תקבלו התראה (ופה יש עוד אתגר! אפשר לעשות הארכה ל15 דקות, לשעה או עד מחר!).
  2. שיח פתוח על הנושא- עם עצמנו, עם חברים/ות, עם בני הזוג, עם הילדים שלנו. וואו ראית שהיית היום 9 שעות בנייד?. מה יכולת לעשות אחרת? מה עשית בזמן הזה?. 

מחקרים מראים שחשיפה לא מוגבלת למסך עלולה לגרום לתלות במחשב, לירידה בפעילות הגופנית, ירידה במפגשים חברתיים, ירידה בהישגים הלימודים ובתחושת הערכה עצמית בקרב ילדים. 

📍משימה— כמה שעות ״זמן מסך״ היה לכם השבוע? ומה היעד שלכם לשבוע הבא?. בהצלחה לכולנו!

קורס מיתון השיח למנהלי קהילות #Me_toon

הקורס הראשון למנהלי קהילות הסתיים בשבוע שעבר..
אמנם עשינו את זה בשעות הכי מאתגרות בערב,
וזה הצריך חלוקת קשב מאתגרת בחלק מהזמן וילדים קופצים בזום😅,
אבל 20 מנהלי ומנהלות קהילות השקיעו 10 שעות וקיבלו כלים בתחום מיתון השיח- זיהוי, אבחנה וטיפול, מסגרת ואסטרטגיה לניהול שיח קהילתי, ניהול מחלוקות ושיח עימותי, המימד המשפטי והטכנולוגי, פייק ניוז.
האם 10 שעות מספיקות?
לא, אבל זו הדרך להתחיל ללמוד את הנושא, לקבל כלים ולהעלות אותו למודעות.


5 מפגשים בשעות הערב, למידה, תרגול קבוצתי, וקבוצה של מנהלים חדורי מטרה לשנות ולו במעט את השיח ברשתות.
במפגש האחרון עסקנו ב״פייק ניוז״, ניסינו להבין מה זה פייק ניוז בקהילה, מה מקורות התופעה ומדוע היא כל כך מצליחה השנים האחרונות. התנסינו בוואטספ בעימות מרתק בין המשתתפים ונראה לנו שהצלחנו למתן..
המשתתפים קיבלו כלים לזיהוי פייק ניוז ומניעת הפצתם בתוך ומחוץ לקהילה.

חלק מהתגובות שקיבלנו:
✅ ״ רציתי להגיד תודה רבה על הקורס המושקע, על הנושאים החשובים ועל המפגש האנושי עם כל המשתתפות והמשתתפים.
תודה לכל מי שלקח חלק בהפקה🌷״

✅ ״גם אני רוצה לומר לכם תודה ענקית. זה תרם לי המון, ואני מאוד רוצה לקחת את ה #me_toon איתי הלאה, כי זה נושא שחשוב להעלות אותו״.

תודה רבה לאריק סגל מרצה הקורס על הידע הרב והמרתק, תודה לצוות המוביל במיזם מיתון השיח- אורנה היילינגר, מרב שני, רחלי עמר ניניו, יעל ביאלר רחמים וחנאן סרחאן. תודה לאיגוד האינטרנט הישראלי ולקו. לאב המעבדה לחיבורים מייסודה של הפדרציה היהודית של ניו יורק.
תודה לצוות CLI יעל אורן ורפי ברבירו, תודה רבה לכל המרצים האורחים שהשתתפו בקורס שלנו, ותודה לכל המנהלים שבחרו להקדיש את הזמן ולקבל כלים משמעותיים למיתון השיח בקהילות שלהם.


ממשיכות בכל הכוח במיזם #Me_toon- מיתון השיח ברשתות החברתיות. הצטרפו אלינו!

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל