מה אנחנו רוצים להעביר הלאה לדור הבא? קצר לטו׳ בשבט

יום אחד היה [חוני המעגל] הולך בדרך, ראה איש שהיה נוטע חרוב.
שאל אותו [חוני את האיש]: מתי העץ יניב פירות?
ענה לו [האיש]: לאחר שבעים שנה.
אמר לו [חוני]: וכי אתה בטוח שתחיה שבעים שנה?
אמר לו אותו אדם: אני באתי לעולם ומצאתי חרוב נטוע מניב פירות. כמו שאבותיי שתלו לי, כך אני שותל לצורך בני.
(תלמוד בבלי, מסכת תענית דף כג, עמוד א)

קצר לטו׳ בשבט
הסיפור הזה על חוני המעגל והאיש תמיד התחבר אצלי להמשכיות, לאחריות חברתית פשוטה והשקעה לדור הבא.
משהו שונה מהקיים וראיית ה״אני״ ״עצמי״ ואיפה זה יקדם אותי או איך אני ירוויח מזה אלא יותר חברתי, היסטורי, ערכי, עם הסתכלות קדימה.

זה התחבר לי מאוד לדברים של סיון רהב מאיר שכתבה שאנחנו חוגגים את טו׳ בשבט בחורף.
בזמן שלא רואים בו עוד את התוצאות. אנחנו לא מקבלים את הכל כאן ועכשיו, אלא יוצאים מעצמנו אל הטבע.
צריך לשתול, להשקות, להשקיע, לחכות, להאמין.
ההתבוננות בטבע מזכירה לנו שיש בחיים תהליכים איטיים ונסתרים, שלא רואים כל דבר מייד.
בעידן ה״וי״ כחול בוואטספ (אתם יודעים שאין לי מזמן✅), נראה לאחרונה, התראות וזמינות 24/7,
טו׳ בשבט מגיע כתזכורת למצרכים הכי חשובים שיש-
אורך רוח,
עמל מתמשך,
השקעה,
מסירות.
כל אלה מביאים בסוף תוצאות ופירות.

אז מה אנחנו רוצים להעביר הלאה לדור הבא?
מה קיבלנו מהדור הקודם? ואיך בכלל חוגגים את טו׳ בשבט ב2022?
ולא אל תגידו בבידוד, כי זה כולנו, תביאו רעיון יצירתי😜..
טו׳ בשבט שמח!

מיתון השיח ברשתות החברתיות- בכנסת #Me_toon

הגענו היום להציג את מיזם ⁦‪#Me_toon‬⁩ השיח ברשתות החברתיות בכנס ובוועדות ביום מיוחד בכנסת שעסק בנושא אתגרי הרשתות החברתיות בצל האלימות הגוברת בהן.
‏המיזם שלנו (צוות בוגרות קו. לאב Colab- המעבדה לחיבורים, מייסודה של הפדרציה היהודית של ניו יורק אורנה היילינגר Merav Shany Hanan Asadi-Serhan Yael Bialer ) כולל קמפיין וקורס ייעודי לקהלי יעד שונים- אנשי חינוך, מנהלי קהילות, עוזרים פרלמנטריים ועוד במטרה להקנות כלים למיתון השיח. ובטיימינג של יום עמוס, גם הקורס הראשון שלנו למורים דרך פסג״ה התחיל היום בזום עם יוני צ'ונה מצמיחים – מרכז מצמיחים להפחתת אלימות בביה"ס Matzmichim!

הדבר המשמעותי הראשון שהרגשתי עוד בבידוק הבטחוני היה שזה כנס שמחובר לשטח ולאנשים. לכנס הגיעו בני נוער ממועצות תלמידים ונוער ברחבי הארץ.

בהמשך הכנס, יו״ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, עומר שחר Omer Shahar, דיבר על האתגרים ברשתות החברתיות- שיימינג, פגיעות והטרדות מיניות ברשת, השפעה כל הדימוי העצמי, השפעה על דימוי גוף, שעות מול המסך, שיח לא מכבד, חרמות ועוד.
אחד הדברים שנגעו בי מאוד בדברים שלו היה נקודה משמעותית לי מאוד, עומר העלה את הנקודה החשובה שהרבה מהמורים לא מספיק מכירים את הרשתות החברתיות.
בשנתיים האחרונות הרצתי לצוותים החינוכיים במרכזי הנוער מרכזי הנוער OU ישראל ולצוותים חינוכיים נוספים על היכרות עם הרשתות החברתיות, כי כדי להשפיע באמת ולהבין איפה הנוער אנחנו חייבים להכיר לפחות את הבסיס, לדעת מה יש ברשת שאין בתנועת הנוער, מה עולה לשם ובכלל איך לפרסם ולשווק שם את הפעילות.

בפאנלים השונים היה גיוון של דוברים ונושאים- Eran Swissa מ Israel Hayom ישראל היום על סערת הפוטושופ, Yehuda Ben Yaakov ממטא ישראל על המדיניות, טליה פרץ ממועצת התלמידים והנוער הארצית, Yulia Plotkin על דימוי גוף, נבו עמרני משפיען רשת, Tami Umanski על העבודה עם המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת – 105, Amir Gefen בקריאה לבני הנוער לפתח כלי בתחום הבינה המלאכותית, תוכנית שומרי המסך, בני נוער שסיפרו את סיפורם האישי והכואב ברשתות ועוד.

תודה על במה חשובה ושיתופי פעולה ובכלל על העיסוק בנושא. תודה לסגן שרת החינוך, ח״כ מאיר יצחק הלוי והצוות המדהים שלו ומועצות התלמידים והנוער הארציות על הובלת הכנס והנושא החשוב.

מיזם מיתון השיח ברשתות החברתיות #Me_toon

מיזם #Me_toon יוצא לדרך!
חברנו יחד חמש בוגרות קו. לאב- המעבדה לחיבורים ליוזמה בנושא מיתון השיח ברשתות- אורנה היילינגר, חנאן סרחאן, יעל ביאלר רחמים, מרב שני ורחלי עמר ניניו.

במסגרת המיזם פותח מודל של קורס ייעודי מודולרי לקהלי יעד שונים – אנשי חינוך, מנהלי קהילות, עוזרים פרלמנטריים ועוד – במטרה להקנות כלים למיתון השיח. בנוסף מתוכנן קמפיין רשת ובניית מדד שיח פנימי של קהילות וירטואליות.
יריית הפתיחה היא השתלמות למורים בנושא מיתון השיח ברשתות החברתיות- כלים יישומיים לאנשי חינוך לשיח מכבד ומאחד ברשת.
ההשתלמות מוכרת לגמול השתלמות.


מרכזי הנוער OU ישראל

הם מגיעים פעם בשבוע למפגש קבוע אחר הצהרים בזמן הפנאי שלהם, כדי להיות יחד, וכדי לפגוש את המדריכים.
אנחנו מאמינים בעבודה לטווח ארוך: רוב החניכים נכנסים אלינו בכיתה ז׳ וממשיכים איתנו עד כיתה יב׳, ועוברים תהליך חינוכי בלתי פורמלי, הכולל ליווי אישי, שייכות לקבוצה, טיולים, אירועים קהילתיים וארציים, התנדבויות ופעילויות שיא במרכזי הנוער OU ישראל.
כל התהליך מתבצע בשיתוף פעולה עם בתי הספר, כדי לייצר חיבורים ולעודד את החניכים להשתתף: זה מתחיל בהגעה לימי היערכות ופגישות עם המורים והמנהלים, וממשיך לשיעורים והפסקות פעילות שהמדריכים שלנו מעבירים, והשתתפות בקבוצת הוואטספ הכיתתית ובאירועי שיא בית ספריים, טקסים ועוד.
המטרה של החיבור היא קבלת תמונה הוליסטית והמשכית על כל חניך וחניכה: המנהלים והמורים יודעים מה קורה עם הילד בבוקר, ואנו מייצרים את המשך התמונה – היכן הנוער נמצא ומה הוא עושה בשעות הפנאי שלו.
מרכזי הנוער שלנו פזורים ב- 20 רשויות ברחבי הארץ, מקרית שמונה עד דימונה. מוזמנים לבדוק אם גם ביישוב שלכם.

זום על זום 8- תצוגת כיתה/אולם/פאנל

הזום עדיין כאן, ואני רוצה לשתף בפיצ'ר חדש ומגניב- תצוגת כיתה! או אולם, או פאנל, או חדר .. מה שתבחרו! יש 8 אפשרויות מגוונות ותוכלו להתאים אותם לצורך שלכם.

מה עושים?

  1. מעדכנים גרסה!! תזכורת – איך מעדכנים גרסה בפוסט הראשון בסדרה- https://wordpress.com/post/rachelininioeducation.school.blog/174
  2. פותחים פגישת זום, בפינה העליונה מצד ימין, באפשרות לבחור בצפיה, עד עכשיו היו לנו 2 אפשרויות- צפיה בדובר- Speaker view או צפיה בכל המשתתפים- Gallery view. שימו לב שעכשיו נפתחה אצלכם אופציה שלישית- Immersive view- מראה מוטבע.
  3. אחרי שבחרתם במצב הזה- תוכלו לבחור בין 8 סידורי ישיבה שונים בין 2 מקומות ל25 מקומות. ליד כל אופציה תראו לכמה אנשים היא מיועדת. המינוס במראה הזה הוא מספר קטן יחסית, מצד שני אפשרות מרעננת יותר לצפות בכל הכיתה.
  4. ואם זה לא התעדכן? נכנסים לחשבון הזום שלכם, בוחרים בהגדרות- Settings. בסעיף הוידאו בסוף, בוחרים במצב Immersive view ומדליקים אותו.

אפשר לבחור סוגים שונים בהתאם לכמות האנשים בזום- בין 2 ל25. מצרפת דוגמא לאפשרות לעד 5 אנשים- תמונות תלויות על הקיר.

מה עוד?

  1. רק מי שעדכן גרסה יוכל לקחת חלק בחוויה הזו.. תזכירו לכולם לעדכן גרסה!
  2. אם יש יותר מ25 משתתפים הם יופיעו כריבועים קטנים בחלק העליון בזום..
  3. בעיניי זה מרענן וקצת מגוון את הריבועים בפיד שכולנו ככ התרגלנו אליהם, מכניס קצת צבע, יש אפשרות גם לשחק עם המקומות, אפשר להכניס לפה משחקים שונים בין קבוצות וכיתות.

השתמשתם בכלי?

מוזמנים להגיב ולספר על שימושים מוצלחים שלכם בכלי.

בהצלחה!

במקום שלי אני טוב גמור, אבא

בוקר ירושלמי, מרכז העיר. בלב רחוב יפו.

דלת שלא ממש שמים לב אליה.

מוסתרת קצת ליד עמוד, מימין מדרגות שמובילות לכיכר החתולות.

שלט קטן מספר קצת מה יש במקום. מרכז חינוך ותמיכה לנוער.

הזולה של חצרוני. ארגון הOU.

פתחתי את הדלת ונכנסתי. אור הבוקר התערבב עם ריחות עוד מהלילה הקודם.

רק שעות בודדות לפני שהגעתי. לוקחת נשימה עמוקה מאוויר הבוקר הירושלמי ונכנסת.

רק לפני כמה שעות ישבו פה עשרות בני נוער.

המילים בתמונה- במקום שלי אני טוב גמור גורמות לי לעצור.

והאנרגיה של המקום מתחילה לחלחל בי.ולהיכנס ללב.

מתארגנת, שיחה, לו״ז, ברקו, מחשב, סרטון, מקום, הכל מתקתק.

40 מורים מתיכון ראשית בתל אביב הגיעו אלינו ליום עיון- לשמוע, להכיר, לקבל כלים חינוכיים מהחינוך הבלתי פורמלי לעבודה עם הנוער.

והיה שם מפגש פשוט ומחבר.

דווקא במקום של הנוער ולא בבית ספר.

לתת ללב להיפתח ולהרגיש את הכאב, את ההתמודדות, את הכמיהה, את הרצון לגדול.

דיברנו על העבודה שלנו בזולה ועל העבודה ב18 מרכזי הנוער מקרית שמונה ועד דימונה. על החיבור המשמעותי בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי. על הקשר השוטף לאורך השנה.על הקשר בין המדריכים שלנו לצוותי החינוך בבית הספר.על ראיית התמונה המלאה על כל ילד.על הליווי גם אחרי סיום יב׳ בתוכנית הבוגרים בהובלת אהרון קרוב.

תודה לצוות המדהים שלנו , לריקי ברק המנהלת ולצוות החינוכי מראשית.

להעלות את אש הרצון בנוער

פרשת בהעלותך | להעלות את אש הרצון בנוער

השבת אנחנו קוראים את פרשת בהעלותך.

הפרשה עוסקת במספר נושאים: המנורה, הכשרת והלויים לעבודה, פסח במדבר ופסח שני, עמוד הענן, חצוצרות הכסף, חטא המתאוננים ופרשת קברות התאווה וחטא לשון הרע ועונשו.

אחד הנושאים המרתקים בעיניי בפתיחת הפרשה הוא הדלקת הנרות במשכן.

כיצד צריך להדליק את הנרות? רש״י מסביר ״עד שתהא השלהבת עולה מאליה״. לעומת זאת, פרשנים רבים כותבים שאלה הוראות חינוכיות עבור הורים ומורים.

איך צריך להדליק את האש אצל הדור הצעיר? אשת התקשורת סיון רהב מאיר מסבירה שצריך לקרב את האש, לעזור, להצית אש- אבל השלהבת צריכה לדלוק מאליה, להמשיך לדלוק לבד.

יש פה עקרון חינוכי מרכזי גם בעבודה שלנו בחינוך בלתי פורמלי- ההשתתפות רצונית, הדלת פתוחה, יש מדריך, יש מקום, יש פעילות, אבל החניך צריך לרצות. לרצות להשתייך ולקחת חלק, להגיע, להביא את עצמו. אי אפשר לחנוק ולהגיד כל הזמן מה לעשות, צריך לתת להם את היכולת לבחור ולחשוב.

מצד שני, אי אפשר להתרחק וללכת בטרם נדלקה האש, צריך לשמור עליה. גם כאן נדרשת הרגישות שלנו כהורים ומחנכים לדעת איך אפשר לכוון, איפה העצה שלנו נדרשת ותוכל לקדם. יש פה איזון מדהים שאני פוגשת אצל הצוותים שלנו בעבודה החינוכית, את המתח הזה בין לתת השראה, להצית לבבות, להלהיב אותם אבל גם לדעת מתי לשחרר ולתת להם להוביל ולהביא את עצמם.שנזכה להאיר תמיד.

שבת שלום❤️

הדרך להגן על הילדים ברשת מתחילה בידע שלנו

בשנה האחרונה למדנו כולנו להכיר את רשת האינטרנט יותר טוב, וכך גם ילדנו. כל אחד ובכך גם בני הנוער והילדים חשופים כעת לסכנות הרבה יותר גדולות ברשת ולכן אנחנו צריכים לדעת במה מדובר ובעיקר לתת בהם אמון .

היום מגיע לסיומו השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת. כולנו כבר יודעים שרשת האינטרנט משפיעה על חיינו בכל התחומים ומזמנת אפשרויות רבות של נגישות למידע, שיתופיות, יצירה ותקשורת גלובלית.

הטיימינג של שבוע כזה, בסיכומה של שנת קורונה הוא חשוב מאין כמוהו. בשנה שבה זמן המסך של כולנו עלה, ישנה חשיבות רבה לעצור, ללמוד ולהכיר את הכלים השונים, לקחת אחריות על המידע שאנחנו משתפים ומפיצים, ללמוד להיות זהירים יותר באתרים השונים, להכיר את הגדרות הפרטיות, להכיר כלים להתמודדות בזמן מצוקה.

כולנו למדנו השנה להכיר את העולם הדיגיטלי ואת הרשתות החברתיות טוב יותר, כל אחד מאיתנו הכיר כלים חדשים, השתמש בזום או בפלטפורמות דומות והקדיש זמן רב יותר לתקשורת מרחוק.

שני כללים פשוטים

מאמרים רבים נכתבו בתחום הבטיחות ברשת והסכנות הקיימות ברשתות, אך אני סבורה שלפני שיוצאים למסע עלינו להיות מצוידים ב-2 כלים פשוטים.

הכלל הראשון הוא ידע. הכירו את הפלטפורמות. הקדישו זמן ללמידה, יש לא מעט קורסים חינמיים ברשת, וכמובן אין תחליף לניסוי והיכרות אישית. קחו זמן ללמוד ולהכיר את הרשתות החברתיות. התחילו ברשתות המוכרות יותר שייתכן ובחלקם אתם פעילים בעצמכם – פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק, והפחות מוכרות- האוס פארטי, קיק.

המפתח במסע הזה הוא לבוא קודם כל מנקודת פתיחה של ידע – אני ההורה/ המורה/ איש החינוך ואני לא תקוע/ה כמה דורות אחורה, כדי להגיע למקום של הילד שלי, התלמיד או החניך שלי. אני צריך/ה להכיר, לנכוח ברשתות החברתיות, להכיר את המושגים העיקריים ואת התפעול הבסיסי שלהן.

הכלל השני הוא שיח פתוח. נכון, קל מאוד להגיד את זה, קשה יותר במבחן התוצאה. אבל אפשר להתחיל בצעדים קטנים. לא ליפול על הילדים בבום, להתחיל לחטט להם ברשתות ולשאול שאלה על הסטורי שהם העלו אתמול.

כל הורה/ מחנך צריך פשוט לקפוץ למים ע״פ רמת הקשר שלו עם התלמיד/ה, להתחיל ולדבר על הזמן שהילדים נמצאים ברשתות, מה הם עושים בו, עם מי הם מתקשרים. דרך שיחה פתוחה, הקשבה ופתיחות למה שיש לילדים לספר על הרשתות אנו יכולים ללמוד הרבה.

אמון מול האתגרים

כמובן שכל התהליך צריך להיות מבוסס על אמון מלא, להראות לילדים שאנחנו אוהבים ומכבדים אותם, סומכים עליהם ורוצים להיות שם בשבילם. הכי קל לבוא ממקום של שיפוטיות וממקום של סמכות ולהתחיל להגביל ולאסור, אבל השלב הפשוט יותר נמצא ממש בידיים שלנו.

חשוב לזכור שכל אחד ואחת נחשפים ברשת לסכנות רבות. קל וחומר ילדים ובני נוער. סכנות של אלכוהול, סמים, חשיפה לתכנים לא הולמים, אתגרים מסוכנים, משחקים ממכרים, מתקפות סייבר, פגיעה בפרטיות, בריונות ואלימות, עידוד לאובדנות ועוד נמצאות בשפע במרחב האינסופי של הרשתות.

קיימות כמובן דרכים נוספות לסינון תוכן, מעקב ועוד, אני מאמינה שצריך להתחיל בידע ולמידה שלנו ויחד עם זאת לייצר שיח פתוח עם הילדים ובני הנוער, במטרה להביא את כולנו למקום הרבה יותר טוב ונוכח בחיים של ילדינו ותלמידנו.

זום על זום 7- שיפור איכות שיתוף סרטונים בזום

מי מאתנו לא היה בפגישת זום בה התחילו להקרין סרטון יוטיוב שנתקע כל כמה שניות? גם חוויית הצפיה הייתה מתישה, עייפות הזום גדלה ובסוף לא הבנו בכלל מה המסר שהסרטון רוצה להעביר?

מניחה שיש לא מעט הנהונים וידיים מורמות באוויר..

מה אפשר לעשות כדי לשפר את איכות הקרנת הסרטונים?

  1. לוחצים על שיתוף מסך.
  2. לצד תיבת הסימון של שמע בזום שאותה לא לשכוח לסמן ( Share video sound), יש תיבה נוספת- Optimize screen sharing for video clip

3. לחיצה על הסימון תביא לשיפור איכות הסרטים שתקרינו ותשתפו בזום.

4. חשוב לקחת בחשבון שכדאי לסגור את כל החלונות שאינכם צריכים בזמן שיתוף, חלונות מרובים יגרמו להאטה בשיתוף.

בהצלחה!

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל