השבוע העברתי הרצאה ל-260 מדריכות בתנועת הילדים ״עוז״ – בנות צעירות בכיתות ח' וט' שלקחו על עצמן את המשימה המספקת אך המאתגרת, להדריך ילדים בכיתות א'-ג'.
הגעתי לנחלים קצת לפני ההרצאה כדי להרגיש את השטח, ובאותו רגע לא יכולתי שלא להתרגש.
ראיתי את המדריכות הצעירות לבושות בחולצות התנועה, מלאות מוטיבציה ומוכנות לטרוף את העולם.
הסתובבתי ביניהן והתחלתי להכיר אותן – קבוצה ממעלות, ירושלים, אורנית, רמת בית שמש, כפר תפוח, עכו, אופקים, אלומה, נתיבות – בקיצור מגוון עשיר ומרתק.
לימדתי אותן על כלים דיגיטליים שיכולים לשדרג את ההדרכה שלהן.
דיברנו כמובן על שימוש בבינה מלאכותית להכנת מערכים ותוכן.
בין הכלים השונים עסקנו בשימוש בכלי שפה שונים, ואפילו אתגרנו את קלוד עם פרומפטים יצירתיים כדי לראות איך אפשר להפיק את המקסימום – גם כשאין תקציב או מבנה.
למרות שזו הייתה הרצאה די גדולה, הרצון של כולן ללמוד וליישם, וכמובן מייד להוריד את האפליקציות, היה מדהים – ובהתאם לדור, הכל היה מהיר וכאן ועכשיו.
זה חיזק בי את האמונה שכלים דיגיטליים יכולים להפוך לכלים מרכזיים בהדרכה, כשהם משולבים בצורה נכונה.
הן שאלו שאלות, חקרו, ולא נתנו לתקלות טכניות להפריע לנו, אפילו כשהאינטרנט יצא להפסקה😂. ניצלנו את הזמן הזה כדי לעשות קצת מורלים ולהרים את האווירה…
אבל מה שהכי נשאר איתי, זו התקווה.
התקווה שהן – המדריכות הצעירות והמסורות האלה – ימשיכו להוביל את החינוך הבלתי פורמלי, ושהוא מתחיל כבר בגיל הצעיר של כיתה א'.
הן אולי עוד לא מבינות את זה, אבל ההשפעה שלהן על החניכים היא עצומה.
אז יחד עם קלוד, ChatGPT, סונו, גמה וסטודיו קסם של קנבה – או בשם אחר, החיבורים שאני הכי אוהבת בין החינוך לדיגיטל – אני יוצאת עם לב מלא תקווה לעתיד של החינוך הבלתי פורמלי, כשהוא משולב עם כלים דיגיטליים שפותחים אפשרויות חדשות.
על חינוך, דיגיטל ומה שביניהם 