אתמול הוזמנתי להעביר הרצאה להורים בנושא מוגנות ברשת בקרית גת, לתת כלים להתנהלות נכונה וכלים לשימוש ברשתות בטיימינג מושלם בדיוק עם היציאה לחופשת הקיץ.
ההרצאה נקבעה ל19:30.
הגעתי קודם להתארגן, להרגיש את המקום, לפני השיחה נערך הפנינג במרכז הנוער מקום בלב בהשתתפות ילדי השכונה והשיחה בערב הייתה מיועדת להורים ואנשי חינוך.
הזמן עובר וההורים לא באים. וואלה באסה, כל הדרך מירושלים לקרית גת?
אבל לאט לאט הם זרמו, לא ההורים, אלא דווקא הילדים. בני הנוער.
הנושא לא הרתיע אותם.
להפך, הם רצו לשמוע.
שיתפו.
שאלו.
״מה באמת שום דבר לא נמחק?״
״בבקשה אל תעבירי את זה להורים שלנו״
מנעד רחב של תגובות בין- ״אני מספרת להורים שלי הכל על מה שאני עושה ברשת״ לבין ״אין להורים שלי מושג מה זה אינסטגרם וטיקטוק..״.
״בזמן מסך שלי אני 8 שעות ביום רק בTikTok…״
״אני לא הולך לישון, כל הלילה אני רואה סדרות וסרטונים״.
דיברנו על כל מה שיש לרשת להציע- בטוב, ברע, בכלים, באיך אנחנו בוחרים לנצל את הזמן שלנו ברשת בצורה יעילה, ללמוד משהו חדש, לדעת להתנהל נכון בעולם הדיגיטלי שבו כולנו חיים.
להכיר את כל הצדדים שיש ברשת.
ואם משהו קורה לאיפה לפנות? למי? איך?
להחזיר לעצמנו את הכוח לשלוט בזמן שלנו ולהשקיע בתחומים נוספים- ספורט? חברים? משפחה? תחביבים?.
ושוב זה החיבור שאני הכי הכי אוהבת. בין החינוך לדיגיטל. בין העולמות שלי. ולגמרי היה שווה את הנסיעה מירושלים לקרית גת..
קיץ מנוצל ובטוח לכולנו🙏❤️













