דבר תורה שכתבתי לעלון ״מבראשית״ של הרשת המסורתית דברי תורה לחיזוק הרוח בימים האלו בהוצאת אופיר טובול ועמיר עמר.
חולם כמו יעקב
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹולִים וְיֹורְדִים בּוֹ (בראשית כח׳, יב׳).
יעקב יוצא מבאר שבע והולך לחרן, רגע לפני שיעקב מתחיל את מסע חייו, מופיע החלום המפורסם של סולם יעקב. מלאכים עולים ויורדים, יעקב שומע בשורות גדולות והבטחות על עתיד מפואר, ומכוח החלום הוא הופך לאביהם של 12 השבטים והמשפחה הזו הופכת לאומה.
אור החיים הקדוש, רבי חיים בן עטר לומד מהחזרה על המילה ״והנה״ שחלום יעקב היה מפורש מאוד, כל פרט ופרט בו היו ברורים ומדויקים, ולא היה פה דימיון בכלל, חלום יעקב הוא כמו נבואה ממש עם מסר ברור.
בפס' ט"ו אומר אור החיים הקדוש: "ואומרו 'והנה ה׳ ניצב עליו' – שממדרגה זו יעלה לנבואה עצמה, ולא בחלום ידבר בו – אלא תגלה עליו השכינה"
בפתיחה למורה נבוכים, הרמב״ם מסביר שאפשר להבחין בין שני סוגי חלומות: אחד עם פרטים רבים וכולם בעלי משמעות לחלום, בחלום יעקב הם חשובים ובעלי משמעות.
בסוג החלום השני, העיקר בו הוא המסר הכללי ואין חשיבות לפרטים.
"ודע, כי משלי הנבואה יש בהם שתי דרכים. מהם משלים, שכל מלה שבמשל ההוא יש בה ענין. ומהם מה שיהיה כל המשל מגיד על כל העניין ההוא הנמשל, ויבואו במשל ההוא דברים רבים מאד אין כל מלה מהם מוספת ענין בעניין ההוא הנמשל, אבל הם ליפות המשל וסדר הדברים בו, או להפליג בהסתיר בעניין הנמשל, וימשכו הדברים כפי כל מה שראוי בגילויו של המשל ההוא, והבן זה מאד:
אמנם דמיון המין הראשון מן משלי הנבואה אמרו, והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. כי אמרו 'סולם' יורה על ענין אחד, ואמרו 'מוצב ארצה' יורה על ענין שני, ואמרו 'וראשו מגיע השמימה' מורה על ענין שלישי, ואמרו 'והנה מלאכי אלקים' יורה על ענין רביעי, ואמרו 'עולים' יורה על ענין חמישי, ואמרו 'יורדים' יורה על ענין ששי, ואמרו 'והנה ה' ניצב עליו' יורה על ענין שביעי, הנה כל מלה שבאה בזה המשל היא לעניין מוסיף בכלל הנמשל".
זה החלום הראשון בתורה, ואין לו פתרונות. לחלומות אחרים בתורה ראינו והבנו את המשמעות שלהם.
בפירוש יפה של סיון רהב מאיר היא מסבירה שהפרשנים אומרים שיעקב רואה שם את כל ההיסטוריה העולמית: אומות עולות ויורדות, שולטות ואז נופלות. בבל עולה ונחרבת, ואחריה יוון, מצרים, פרס, רומא ועוד.
רבי עובדיה מספורנו רואה באופן שהסולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, אמירה אלוקית, הסולם מרמז על עלייתם של אומות העולם שלאחר מכן ירדו. והסולם שניצב ארצה מלמד שהקב״ה לא ייטוש את עמו לעד. ואלו המילים שלו:
"…והנה ה' נצב עליו. כי אמנם כן יהיה לבסוף ששרי האומות אחר עלייתם ירדו, והאל יתברך הניצב לעד לא יטוש את עמו, כאומרו כי אעשה כלה בכל הגויים, ואותך לא אעשה כלה (ירמיהו מו, כח)".
המסר שיעקב אבינו מקבל כאן הוא פשוט והוא מאוד רלוונטי לנו לימים אלו: כוחות שונים ינסו לחבל ולהרוס, יהיה מצב שאומות העולם ישלטו באופן זמני, אבל הרוע לא ישלוט לעולם.
יש אומה קטנה אחת שתשרוד את כל העליות והמורדות האלה ותישאר לעד. עם ישראל חי וקיים זו לא סתם קלישאה, עם ישראל יישאר לנצח.
הפרשנים מסבירים מה היה עוצמתי כל כך בחלום יעקב, שהפך גם לסמל בתרבות העולם. עד אותו חלום כולם חשבו שהמציאות היא חד ממדית. יש את המישור האופקי בלבד, את מה שאנחנו רואים מול העיניים. החלום חשף בפנינו שיש עוד מישור, אנכי, רוחני, נסתר, מלמעלה למטה, שלא רואים אותו.
על הסולם נאמר שהוא "מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה", כלומר: יש חיבור בין שמיים לארץ, בין הרוחני לגשמי, והחלום הזה מונח מעתה בבסיס הדרך של עם ישראל.
ואלו פסוקי הברכה והנחמה שיעקב שומע במעמד המכונן ההוא: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ. וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ. וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ (בראשית כח, יג’-טו׳).
על חינוך, דיגיטל ומה שביניהם 