בקיץ שעבר, באחת ההרצאות שהעברתי במרכז נוער של OU ישראל בדרום הארץ, דיברנו על רשתות חברתיות, לא על סכנות, אלא על מה באמת קורה שם. שיחה פתוחה, בגובה העיניים.

באמצע המפגש הרימה חניכה בת 16 את ידה ואמרה: “אני כל הלילה בטיקטוק. לא מצליחה להירדם. פשוט גוללת עד הבוקר.”

כשהסתיים המפגש, רבים ביקשו: “רק אל תעבירי את זה להורים שלנו.”
האם זו מבוכה? פחד? או אולי תחושת ניתוק, שההורים לא באמת יבינו?

הקיץ שוב כאן (ובזמן הפרסום פה כבר בשיאו!). אחרי שנת לימודים לא שגרתית, המסכים שוב תופסים מקום, והורים שואלים: “כמה זמן אתה בטלפון?”, “שוב טיקטוק?”, “מה את עושה שם כל היום?”

לעיתים, יחד עם שאלות אלה, מגיעה גם תחושת שליטה, אפליקציות מעקב, מגבלות זמן, דוחות יומיים.

אבל שליטה, זה באמת מה שהנוער צריך?

מה אם הבעיה היא לא המסך, אלא היעדר שיח?
מה אם בני נוער צריכים פחות פיקוח, ויותר מקום? פחות מגבלות, ויותר נוכחות?

מחקר עדכני של פרופ’ יניב אפרתי מאוניברסיטת בר אילן מצא כי 91% מבני הנוער בישראל משתמשים ברשתות באופן בעייתי, ו־82% נמצאים בסיכון גבוה להתמכרות.

הוא מסביר שהרשת מספקת חיזוקים רגשיים מהירים, אך עלולה להפוך למקלט זמני שמחליף קשר, משמעות וזהות.

דווקא כאן נדרשת התערבות אחרת לא רק מגבלות, אלא קשר אנושי שמחזיר לבני הנוער את הקשב הפנימי, את היכולת לבחור.

מחקרים נוספים בתחום החינוך הבלתי פורמלי מדגישים שהקשר עם מבוגר משמעותי: מדריך, מורה, הורה, מפחית בדידות, מעלה תחושת שייכות ומעודד אחריות אישית.

כמי שפועלת בשטח, אני רואה איך בני נוער לא מחפשים שליטה, הם מחפשים קרבה. לא מגבלות, אלא משמעות.

אז איך בכל זאת ניגשים לזה בקיץ?

שישה כיווני פעולה להתחלה:

1. תנו למסך לעבוד בשבילכם, תיצרו!

הטלפון שלכם יכול לשמש לא רק לבידור, אלא כלי לביטוי. תחשבו על פרויקט אישי: לצלם סרטון שמביע עמדה, לכתוב בלוג קצר על תחום שמעניין אתכם, או לתעד פעילות התנדבותית שאתם עושים. ככה המסך נהיה משהו שאתם יוצרים בו, לא רק גוללים בתוכו.

2. תעקבו אחרי הסקרנות, לא אחרי הלייקים והצפיות מה גורם לכם לעצור ולחשוב? מה נוגע בכם? תנו מקום לתחום שמסקרן אתכם: אמנות, אקטואליה, טכנולוגיה, מוזיקה, והפכו אותו לפרויקט אישי, לדף של השראה, למקום שתשתפו את היצירה שלכם החוצה. מה שבא מבפנים , מחזיק הרבה יותר זמן.

3. להיות משמעותיים עבור מישהו אחר

הקיץ הוא זמן מצוין לראות את מי שסביבנו: משפחות המילואים, שכנים מבוגרים, סבא וסבתא, ילדים שזקוקים לפעילות. עשייה והתנדבות למען אחרים לא רק עוזרת, היא גם ממלאת. כל מעשה קטן יוצר שינוי. יש הזדמנויות וצרכים רבים בתחום ההתנדבות, אפשר להתחיל מחיפוש קצר ברשתות החברתיות או דרך רכזי התנדבות עירוניים ומחלקות הנוער בעיר שלכם.

4. דברו בגובה העיניים

תתחילו שיחה. עם הורה, עם מדריך, עם חבר. לא חייבים לפתוח הכול, רק לשתף במשהו שחשוב לכם. לפעמים משפט פשוט כמו “אני מרגיש שאני לבד בזה” או “אפשר לדבר איתך רגע?” פותח שיחה שמביאה הקלה. גם אם לא הכול נפתר, עצם השיח כבר מרפא.

5. לתכנן את הקיץ – לא רק לשרוד אותו
לא צריך לוח זמנים נוקשה והשכמה בזריחה, אבל כן כדאי לתכנן: מה אני רוצה להספיק? איך אני רוצה להרגיש? מה אני רוצה שיקרה בסוף הקיץ? אילו מטרות אישיות הייתי רוצה להציב לעצמי? קיץ שיש בו כיוון, גם אם גמיש, יוצר תחושת שליטה, סיפוק והתקדמות, ולא רק הישרדות.

6. תצאו החוצה!

בכל עיר, יישוב או מועצה תמצאו כמעט תמיד פעילות לנוער: במחלקת הנוער, בתנועה, בארגון או במרכז הקהילתי. לא חייבים להתחייב מיד, אפשר פשוט להגיע לפעילות אחת, לבד או עם חברים, ולבדוק מה מתאים לכם.

לפעמים מפגש אחד עם מדריך טוב או קבוצה מעניינת יכול לפתוח עולמות שלא הכרתם. חינוך בלתי פורמלי הוא בדיוק המקום שבו אתם לא רק לומדים, אלא יוצרים, מובילים, מתנסים, ופוגשים אנשים שיכולים להפוך לחלק מהסיפור שלכם.

המסכים לא ייעלמו. אבל אתם יכולים לבחור אם הם יובילו אתכם, או שאתם תובילו את עצמכם.
הקיץ הזה לא חייב להיות רק חופשה. הוא יכול להפוך למרחב של קשר, התפתחות ויצירה.

המסכים לא עומדים להיעלם. להפך, הם יהיו חלק הולך וגדל מהחיים שלנו.מאבל השאלה הגדולה היא: האם אנחנו שולטים בהם או שהם שולטים בנו? והתשובה מתחילה בבחירה. הבחירה לשאול. הבחירה להקשיב. הבחירה לפעול.

כשפדגוגיה חדשנית פוגשת ערכים – נוצרת יזמות חינוכית מעוררת השראה.

המייקאתון “נלחמים למען לוחמים” של רשת אמי”ת בשיתוף ארגון נכי צה”ל היה הרבה יותר מאירוע שיא –
הוא תוצר של תהליך שנתי משמעותי, שבמהלכו תלמידות ותלמידים ליוו לוחמים פצועים, נחשפו לסיפורים אישיים מורכבים, ופיתחו פתרונות טכנולוגיים מותאמים אישית, מתוך אמפתיה, הקשבה וראיית האדם.

באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL), חשיבה עיצובית (Design Thinking) ועבודה שיתופית בקבוצות הטרוגניות – נולדו עשרות מיזמים שמחברים בין מציאות לפתרון, בין כאב אישי לחדשנות עם נשמה.

במהלך היום שימשתי כמנטורית וליוויתי שתי קבוצות לאורך שלבי גיבוש הפיץ’, חידוד המסר ובניית הפרזנטציה – תוך חיבור מדויק בין צורך, מטרה וסיפור.
העבודה המשותפת, ההיכרות שנבנתה, והיכולת של בני הנוער לשלב רגש עם חשיבה טכנולוגית – המחישו שוב את כוחה של מערכת חינוך שמאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור, להשפיע.

🌟 כל הכבוד לתלמידות אמי”ת אורי על הזכייה במקום השלישי!
המענה שיצרו עבור ניסן – לוחם שנפצע במהלך שירותו הצבאי וסובל מ־CRPS (תסמונת כאב כרוני מורכב) – היה מדויק, מותאם, וחיבר בין צורך רפואי לפתרון טכנולוגי שמכבד את איכות חייו.
👏 יישר כוח לצוות מאולפנת אמי”ת גבעת שמואל על תהליך עמוק ורגיש. הפתרון שיצרתן עבור ליאם – מקל הליכה מתקפל ומותאם אישית – נולד מתוך הבנה אמיתית של שגרת החיים של הפצוע. אין לי ספק שזה כלי שישמש אותו בטיולים בארץ ובעולם.

💡 העשייה שלי בעולמות החינוך הבלתי פורמלי ובעולמות הדיגיטליים מתמקדת בדיוק במפגש הזה –
המקום שבו למידה פוגשת רגש וחיבור, טכנולוגיה משרתת ערך, והנוער לא רק מגיב למציאות, אלא מעצב אותה.

תודה לצוות רשת אמי”ת, לתאיר, אריאל, ולכל השותפים על יצירת יום שכולו השראה, עשייה ותקווה.

גאה לקחת חלק בחודש הבינה המלאכותית במערכת החינוך!

בחודש פברואר השתתפתי כמנטורית ביוזמה הלאומית של משרד החינוך לציון חודש הבינה המלאכותית בחינוך – מיזם שמטרתו לחשוף את צוותי ההוראה והתלמידים לעולם ה-AI ולבחון איך הוא יכול לשדרג את ההוראה והלמידה.

בחרתי ללוות את בית הספר של הבן שלי דוד, ממ״ד חוקר יוצר ע״ש הרב זקס – מתוך רצון להחזיר לקהילה ולצוות החינוכי הנהדר שפועל שם לאורך כל השנה.
עסקתי בעיקר בהיכרות עם כלים שיוכלו לסייע לצוות החינוכי
לשדרג תכנים ושיעורים קיימים, להכין מערכי שיעור בצורה חכמה ויעילה, לקיים סיעור מוחות ולקבל רעיונות וליצור חומרים יצירתיים ושונים..

זו הייתה חוויה מעשירה של למידה הדדית, חדשנות ותקווה גדולה לעתיד מערכת החינוך. ובטוחה שעוד ניפגש במהלך השנה להיכרות עם כלים נוספים ולחשיבה משותפת!

איך הייתה נראית מגילת אסתר בעידן הבינה המלאכותית?

זו הייתה השאלה שממנה צללנו לעומק – להיכרות עם כלי AI לחקירה מעמיקה של דמותה של אסתר המלכה.

במסגרת הסדנה שהעברתי בכנס “יום אסתר המלכה” לבנות החמ”ד בירושלים, יצאנו למסע חווייתי שהפגיש בין מסורת לטכנולוגיה. יחד עם המשתתפות, גילינו איך ניתן להשתמש בבינה מלאכותית כדי לפרש מחדש את סיפורה של אסתר, לייצר תוכן חזותי מרהיב, ולשאול – איך היא הייתה משתמשת במדיה החברתית לו חיה היום?

הבנות הפיקו יצירות מקוריות, חקרו תובנות חדשות, ושילבו חשיבה יצירתית עם כלים דיגיטליים מתקדמים.. לדוגמה שיר בsuno על אסתר המלכה, כרזות בקנבה, מצגת, טקסט עם הצ׳ט וקלוד.. לראות אותן מתנסות, חוקרות ויוצרות היה מרגש ומעורר השראה!

כל הכבוד לשרה טוויל, מפקחת חמ״ד על יסודי בירושלים, חברתי למסע “ראשונות” של אמונה, שמארגנת את האירוע כבר כמה שנים והשנה הגיעו נשים אלופות ונוספות מרשת ראשונות להעביר סדנאות, תודה על הזכות להיות חלק מאירוע מלא ברוח, עומק וכלים פרקטיים – בדיוק מה שהיינו צריכים עכשיו 🙏

הכנס המשיך באולם ברוח עוצמתית ומלאת חיזוק עם הרבנית ימימה מזרחי בשיח ותוכן על מהות תענית אסתר ועל פורים, באמירת מזמור כ”ב בתהילים יחד, בשיח וניגון מרגשים עם רחל גולדברג לזכרו ולאורו של דמותו של בעלה, הרב אבי גולדברג ז״ל,
ובשיחה עם מירב ששון, אמו של רועי חיים שנפצע קשה במלחמה – בתפילה להחלמתו.
לסיכום האירוע, הייתה הופעה מלאת שמחה של עקיבא שהשאירה את כולנו באורות..

בע״ה שנזכה לבשורות טובות 🙏
פורים שמח🥳🥳

שמחה לקחת חלק גם השנה בשבוע הנערה הישראלית, והפעם – בתיכון המסורתי בירושלים.

השנה, יותר מתמיד, היה לי ברור איך לדייק את התוכן. להביא את עצמי בדיוק כמו שאני – עם ההצלחות, עם הסיכונים, עם הבחירות שעיצבו אותי, וגם עם הרגעים שפחות הצליחו, אבל לימדו אותי לא פחות.

אדבר על חוויות מפתח לאורך הדרך (כן, התזה עדיין איתי 😉), על האני מאמין שלי בו אני משלבת בין חינוך לדיגיטל, על העבודה במרכזי הנוער OU, ועל הרגעים שהובילו אותי להחלטות משמעותיות בקריירה ובחיים האישיים.

ובעיקר – אני סקרנית לשמוע מהנוער.
בלתי פורמלי ולא הרצאה כבר אמרנו?
על החוזקות שהם מזהים בעצמם, על החלומות והשאיפות שלהם, וכמובן על ההשתתפות שלהם בחינוך הבלתי פורמלי…

החודשים האחרונים הפגישו אותנו עם נשים חזקות שלימדו אותנו שהכול אפשרי, והוכיחו לנו שהעולם צריך יותר נשים מובילות.
אז במיוחד עכשיו, תעזי להיות זאת שעושה את זה.
אל תגידי “זה גדול עליי” – תגדלי לתוך זה.
העולם מחכה לך!

שבוע הנערה הישראלית של עמותת שוות שם במרכז את הכישרונות והפוטנציאל שלנו, נערות ונשים – כדי שכל נערה תדע שהיא יכולה להיות כל מה שהיא רוצה.

השבוע העברתי הרצאה בסמינריון הכשרה לבנות שירות לאומי באח״י.
אחת הבנות ניגשה אליי בסוף ההרצאה קצת בהתלבטות, בררה את המילים שיש לה לומר: ״אבל אני לא מבינה, עם כל הכלים האלו והרעיונות לשדרג את ההדרכה, מה בסוף אני אביא מעצמי? איך הם יכירו אותי? מה אני אחדש לנוער?״.
ופרקה באחת תסכול שהיה לה. ראיתי אותה לאורך ההרצאה, היא הקשיבה בריכוז, סיכמה, שאלה והייתה שם.
״אני כל כך שמחה שבאת לשתף, אמרתי לה.
״זה באמת לא פשוט, והמטרה של כל הכלים שהכרתי לכם היום והשיחה על השימוש ברשתות החברתיות ככלי חינוכי ושיווקי לעבודה עם בני הנוער היא לא כדי שלא נביא את עצמנו, אלא בעיקר כדי שנכיר חלק מהעולם של בני הנוער. שנדע לדבר את השפה ונכיר את המרחבים הדיגיטליים״.
״וכל הכלים של הבינה והסרטונים והמצגות?״.
״הם כאן כדי לעזור לך להיות יצירתית יותר, לחשוב על דברים שלא חשבת, להציג מידע לבני הנוער בדרך מעניינת יותר, לעזור לך לדייק וליצור מערכי שיעור״.

״נכון שאלת אותנו על רשתות?״ היא המשיכה.
״אין לי פרופיל באף רשת.
איך אהיה בקשר עם בני הנוער?״.
״תפתחי פרופיל ייעודי לצורך התפקיד שלך. שם תוכלי להיות בקשר עם בני הנוער, לשתף מה קורה, וכמובן להגביל- שימי הגבלה של זמן, שעה, שעה וחצי ביום שזה הזמן שאת שם- מעלה תוכן, מגיבה, משתפת וזהו- ברגע שההתראה קפצה, עוצרים. בלי לרמות, קאט. תמשיכי מחר.
ובסוף? תהיי את. תהיי אותנטית, כנה. תנסי לראות אותם באמת. זה מה שכולנו ובמיוחד בני הנוער מחפשים ויודעים לזהות גם ממרחקים.
תהיי מי שאת״.
בתמונה- אני אני ונהנית מכל רגע בצילום מסך מתוך הסטורי של אח״י. מיישמת את הכלים מההרצאה🥰

השבוע העברתי הרצאה ל-260 מדריכות בתנועת הילדים ״עוז״ – בנות צעירות בכיתות ח' וט' שלקחו על עצמן את המשימה המספקת אך המאתגרת, להדריך ילדים בכיתות א'-ג'.

הגעתי לנחלים קצת לפני ההרצאה כדי להרגיש את השטח, ובאותו רגע לא יכולתי שלא להתרגש.
ראיתי את המדריכות הצעירות לבושות בחולצות התנועה, מלאות מוטיבציה ומוכנות לטרוף את העולם.
הסתובבתי ביניהן והתחלתי להכיר אותן – קבוצה ממעלות, ירושלים, אורנית, רמת בית שמש, כפר תפוח, עכו, אופקים, אלומה, נתיבות – בקיצור מגוון עשיר ומרתק.

לימדתי אותן על כלים דיגיטליים שיכולים לשדרג את ההדרכה שלהן.
דיברנו כמובן על שימוש בבינה מלאכותית להכנת מערכים ותוכן.
בין הכלים השונים עסקנו בשימוש בכלי שפה שונים, ואפילו אתגרנו את קלוד עם פרומפטים יצירתיים כדי לראות איך אפשר להפיק את המקסימום – גם כשאין תקציב או מבנה.
למרות שזו הייתה הרצאה די גדולה, הרצון של כולן ללמוד וליישם, וכמובן מייד להוריד את האפליקציות, היה מדהים – ובהתאם לדור, הכל היה מהיר וכאן ועכשיו.
זה חיזק בי את האמונה שכלים דיגיטליים יכולים להפוך לכלים מרכזיים בהדרכה, כשהם משולבים בצורה נכונה.

הן שאלו שאלות, חקרו, ולא נתנו לתקלות טכניות להפריע לנו, אפילו כשהאינטרנט יצא להפסקה😂. ניצלנו את הזמן הזה כדי לעשות קצת מורלים ולהרים את האווירה…

אבל מה שהכי נשאר איתי, זו התקווה.
התקווה שהן – המדריכות הצעירות והמסורות האלה – ימשיכו להוביל את החינוך הבלתי פורמלי, ושהוא מתחיל כבר בגיל הצעיר של כיתה א'.
הן אולי עוד לא מבינות את זה, אבל ההשפעה שלהן על החניכים היא עצומה.

אז יחד עם קלוד, ChatGPT, סונו, גמה וסטודיו קסם של קנבה – או בשם אחר, החיבורים שאני הכי אוהבת בין החינוך לדיגיטל – אני יוצאת עם לב מלא תקווה לעתיד של החינוך הבלתי פורמלי, כשהוא משולב עם כלים דיגיטליים שפותחים אפשרויות חדשות.

הידעתם?
נכון לשנת 2024, בישראל יש כ־5 מיליון משתמשים באינסטגרם, כאשר 61% מהם בגילאי 18־34, 16% בגילאי 35־44 ו־8% בגילאי 45־54.
במדריך אינסטגרם לעמותות וארגונים שהתפרסם בבלוג המדריכים של הפורום לחברה האזרחית, #קודאזרחיפתוח, תוכלו לקרוא עוד מידע על הצורות השונות בהן משתמשים ישראלים צורכים אינסטגרם, ועל איך העמותה או היוזמה שלכם יכולה להשתמש טוב יותר באינסטגרם כבר היום.

זה הזמן ללמוד על #אינסטגרם_לעמותות >>>
https://www.csf.org.il/2024/08/01/instagram-for-ngos/

המדריך מבוסס על הכשרת אינסטגרם לעמותות שהעברתי בפורום לחברה אזרחית. תודה!