שנים שהייתי רצה ריצות למרחקים קצרים.
עשרות מקצים, תחרויות, אימונים, שיפור תוצאות.
הייתי רצה בתחרויות אתלטיקה קלה בארץ ואפילו פעם אחת במכביה לנוער בוושינגטון עם שותפות ביחד.

כבר הרבה שנים שאני לא שם, ורק ביום חמישי האחרון כשהגעתי לטקס סיום 6 שנות פעילות של חניכות שלנו במרכז הנוער בקרית גת, הבנתי שעברתי לרוץ למרחקים ארוכים, יחד עם אנשי חינוך רבים.

בחודש האחרון אני מסתובבת במסיבות של הבוגרות והבוגרים שלנו ברחבי הארץ, את חלקם אני זוכרת כילדים בכיתה ז׳ שרק נכנסו לפעילות ופתאום הם כבר מתגייסים, הולכים לשנת מכינה, לשירות לאומי.
6 שנים שהחניכות האלו מגיעות אחה״צ לפעילות חינוכית בלתי פורמלית.
אף אחד לא מכריח אותן, אין חוק חינוך חובה, ההורים מעודדים אבל אף אחד לא בודק ולא מחייב, אין חובת נוכחות.
הן פשוט באמת רוצות להשתייך ולהיות חלק.
והיה שם דבר מדהים בעיניי עם מדריכה אחת, עם אש בעיניים והרבה אמונה ועבודה בדרך שממש מלווה את החניכות האלו יד ביד, כאילו הייתה אחותן הגדולה, והיא משלבת את זה עם עבודה חינוכית בשעות הבוקר, לימודים ומשפחה, אבל הבנות האלה?
ממש נראו כמו אחיות שלה הקטנות בטקס הזה והרגישו כאלו לאורך השנים.
שחוץ מההורים והמשפחה, יש פה מסגרת משמעותית נוספת עבורן, מדריכה, צוות, מקום שייכות ששם הן מרגישות שרואים אותן, שהן חשובות, שיש להן מקום.

ובטקס הזה ישבו נציגי הרשות ומנהלת מחלקת הנוער, ונציגי בתי הספר , והורים ושותפים מהקהילה ומנהלת הסניף שהיא עצמה בוגרת והייתה חניכה בסניף הזה…וכמה שהחיבורים האלה נצרכים ומשמעותיים לאורך כל הדרך.

ואני? מתפללת להמשיך לרוץ למרחקים ארוכים, להגדיל את ההשתתפות, להרחיב ולחזק את הפעילות החינוכית הבלתי פורמלית.
לדאוג שכמה שיותר בני נוער ימצאו את המדריך הזה.
את המדריכה הזאת שהיא אור עבורם בדרך, שהיא צועדת איתם ולצידם במסע הזה, והם שם מרצון.
מבחירה אמיתית.

לאן צמד המילים הזה לוקח אתכם?

1. המילים האלו הדהדו וצפו בי בחוזקה בזמן שהכנתי את השיעור לסטודנטיות שלי במכללת אפרתה בנושא: ״דור המסכים״.
   השיעור התקיים, בערב יום השואה והצגתי להן את הסטורי של אווה.
   הסטורי של אווה פורסם בשנת 2019 וסיפק לקוראים התאמה והחייאה של הזכרון הקולקטיבי שלנו- סיפור מתוך מלחמת העולם השניה על נערה יהודיה בשם אווה היימן כחלק מהזכרון הדיגיטלי.
   באינסטגרם שמותאם לשפה ולדור, למעלה ממיליון עוקבים בחרו לעקוב אחרי העמוד באדיקות וחיכו לתכנים שעלו בדף וממש גרמו לחיבור לדמות ולסיפור של יום השואה.
   דרך מצוינת להעביר מסר במדיום הרלוונטי. גם מסר חינוכי, היסטורי וקולקטיבי. הזיכרון שלנו נשמר ומתחזק ברשת.
2. אחרי שדיברנו על דור המסכים ועל יתרונות וחסרונות, סכנות ומענים שקיימים ברשת, נתתי לסטודנטיות משימה לשבוע הבא לקראת השיעור שיתקיים היום בערב יום הזיכרון. המשימה שהן קיבלו היא לעקוב אחרי דף הנצחה בכל רשת שיבחרו (נסו לדוגמה להתחיל לכתוב בשורת החיפוש באינסטגרם remember או זוכרים את.. 💔), ולהכיר מקרוב את הגיבור/ה, לשתף בתהליך ובתחושה שלה מתוך ההיכרות עם הדמות ועם דף ההנצחה.
   כמות דפי ההנצחה השונים שנפתחו לאחר ה7.10 שוב מראים, כמו בסעיף הראשון, את ההתאמה שצריך לעשות- לא רק ספרי ביוגרפיה (אני בעד גם), אלא בניה של נכסים דיגיטליים ושימור ותחזוק נכסים קיימים, דפי זכרון ברשת, סרטונים שכל החברים שהכירו את אותו גיבור או גיבורה יוכלו להעלות ועוד.

• הבוקר בשיעור הן שיתפו וכולן הכירו מקרוב את הגיבורות והגיבורים עליהם כתבו. כולם צעירים ויפים, בני 22-23, לכולם דפי הנצחה באינסטגרם עם תמונות וסרטונים, לחלק גם קבוצות בוואטסאפ. דיברנו על דרך ההנצחה, על הפיד הוירטואלי שהפך להנצחה ועל המורכבות והכאב לפגוש ולקרוא כל הזמן את התמונות והסיפורים.

3. הנקודה השלישית שצמד המילים האלו לוקח קראתי בכתבה במקור ראשון.
אריאל שנבל מראיין את ורד שביט ששכלה את אחיה והיא פתחה בלוג בשם: ״אבק דיגיטלי- מוות בעידן הדיגיטלי וחיים ברשת אחרי המוות, ההיבטים הדיגיטליים, המקוונים והוריטואלים של מוות כיום״.
כן, כן. אתם קוראים נכון.
מה קורה עם הנכסים הדיגיטליים של אדם אחרי המוות? ורד כתבה מספר מדריכי מוות דיגיטליים שמסייעים למשפחות ששכלו את יקיריהם ולא הספיקו לחשוב על מה עושים עם הנכסים הדיגיטליים שלו? האם בכלל יש לנו גישה וסיסמה לכל האתרים? למחשב? לוואטספ? לרשתות?.
לצערנו ורד חזרה לפעילות אחרי ה7.10 והיו לה פניות רבות.
כן, אני ממליצה להכיר את האופציה שקיימת ברשתות, לבחור דמות שתהיה לה גישה לנכסים שלנו אחרי מותנו. או לפחות שמירה של הסיסמאות במקום נגיש.
מה הכי מדבר אליכם במושג הזה? מכירים דוגמאות נוספות של שימוש או פרשנות שלכם לזיכרון הדיגיטלי?

החודש הלאומי להגנה על ילדים ברשת

היום מציינים את יום האינטרנט הבטוח הבין-לאומי (7.2) ואת החודש הלאומי להגנה על ילדים ונוער ברשת.

מטרת החודש היא להעלות את המודעות בקרב ילדים ונוער, הורים ואנשי מקצוע בארץ ובעולם לשימוש נבון ואחראי ברשת האינטרנט ולהתנהלות ערכית, אחראית ומוגנת ברשת. בחודש זה עוסקים גורמי המקצוע בתחום בקידום התנהלות בטוחה וערכית ברשת ובהעלאת המודעות למצבי הסיכון הטמונים ברשת, למניעת פגיעה ולהתמודדות עימה, לחשיבות של הגנת הפרטיות של האחר ולשמירה על צנעת הפרט.

השנה, לאור המצב הבטחוני הוחלט להציב במרכז החודש הלאומי שני נושאים עיקריים:

1. בהיבט הלאומי שמירה על חוסן דיגיטלי

2. ובהיבט הבין לאומי שימוש באינטרנט כדי לעשות שינוי לטובה.

אז איך אפשר להתנהל יותר בטוח? 6 טיפים קצרים לשמור וליישם
✅ המידע האישי שלי נשאר אצלי.

✅ לא מוסרים פרטים אישים ברשת- כתובת, טלפון, מייל ועוד.
✅ הרשת זוכרת הכל- נצחיות. מה שהעלנו תמיד יישאר ברשת, עצרו לרגע ותחשבו במי זה עשוי לפגוע?
✅ הגדרות פרטיות- מפעילים אימות דו שלבי בכל החשבונות, בוחרים בסיסמה חזקה.
✅ מיתון השיח- תחשבו רגע לפני שאתם שולחים. תמתנו, הייתם רוצים לקבל את ההודעה ששלחתם?
✅ לא מפיצים תמונות וסרטונים שיכולים להביך או לפגוע באחרים..
מרגישים לא בטוחים ברשת? ראיתם תוכן מסוים? הציעו לכם להיפגש ברשת? שתפו את אחד ההורים/ אחים/ מדריכים דמות מבוגרת שאתם סומכים עליה.

ומה עושים במקרה שקרה משהו?- מוקד 105 של משטרת ישראל ומוקד נטיקה של איגוד האינטרנט יכולים לעזור במקרים רבים- הסרת תמונות וסרטונים פוגעניים, הקשבה וטיפול באירועי פגיעה ברשת, עזרה במצבים שונים, ייעוץ ומידע על גלישה בטוחה ועוד…

רוצים לקבל ידע וכלים בנושא בארגון שלכם? בבית הספר של הילדים? למורים ? לתנועת הנוער? כתבו לי ואשמח לחשוב יחד איתכם ולהתאים את התוכן.

יום הולדת שמח פייסבוק🥳!

20 שנה עברו מאז שמארק צוקרברג היה סטודנט בן 20 בהרווארד ופתח את פייסבוק יחד עם עוד חברים כפלטפורמה שתעזור לו ולחבריו להתחבר.

תוך 24 שעות היו שם כבר 1,200 משתמשים.

צוקרברג לא שיער שהאתר שבנה יתפוצץ מעבר לגבולות הרווארד ויבנה שפה טכנולוגית חדשה ששינתה את העולם כולו, ותהפוך לתאגיד עולמי שווה מילארדים. 

פייסבוק שינתה את הדרך שבה בני אדם מתקשרים ופתחה את הדלת לרשתות חברתיות נוספות.

ועוד כמה עובדות מעניינות על פייסבוק לאורך השנים:

✅ ב2006 נפתחת את אפשרות השימוש לכלל המשתמשים בעולם, מעל גיל 13

✅ ב2008 משיקים בפייסבוק את אפליקציית האייפון הראשונה..

✅ ב2012 פייסבוק רוכשת את אינסטגרם במיליארד דולר.

✅ ב2012 פייסבוק מונפקת בבורסה בשווי של 104 מיליארד דולר!

✅ ב2014 פייסבוק רוכשים את וואטסאפ בשווי 19 מיליארד דולר.

✅ ב2021 צוקרברג משנה את שם החברה מפייסבוק למטא כחלק ממהלך אסטרטגי בחזון המטאוורס.

✅ ביולי 2023 יש 3 מיליארד משתמשים פעילים.

✅ ב24.1.24 פייסבוק משלימה התאוששות משמעותית ושווי השוק שלה חוצה את הטריליון דולר.

🌟מה הלאה?

✔️לדעתי פייסבוק צריכה לעשות עוד דרך ארוכה בהתמודדות עם הסתה, דברי שטנה, פייק ניוז, שימוש של קטינים, מחיקת פרופילים מזויפים. 

✔️ראינו כמה כוח יש לרשתות החברתיות, זה כלי שיכול לבנות ולהרוס, יש לכל אחד אפשרות להביע את דעתו, להגיב, לשתף, להקים ולהיות חלק מקהילות ועוד.

✔️במיזם שלי למיתון השיח אחד הכלים המשמעותיים הוא האפשרות לנהל שיחה גם מעבר לגבולות הרשת, האם הייתי כותבת את התגובה שכתבתי כל כך בקלות ואומרת אותה גם בעל פה לאדם שמולי? 

קרוב לוודאי שלא…

מאחלת לפייסבוק יום הולדת שמח, שנדע להשתמש ברשת בחכמה, ולתעל את השימוש בה לטובתנו ולא להפך. 

אני זוכרת שהצטרפתי אי אז בסוף שנות התיכון כשעוד היינו כותבים ב״קירות״ אחד של השני וכמה התלהבות הייתה מהרשת החדשה.. וכמה מטורף שהיא עדיין פה איתנו ויחד עם עוד רשתות כמו אינסטגרם, וואטספ ועוד…

אז מה הפייסבוק שינה אצלכם בחיים? ומה אתם מאחלים לפייסבוק?

רובנו כבר נפגשנו עם המושג פישינג Phising, או בעברית- דיוג.

אבל מסתבר שלא כולם יודעים כיצד להתגונן מפני פישינג. בתרגיל שנערך בשנה שעברה ע״י מערך הסייב ר הלאומי, קרוב ל40% מהמשתתפים לחצו על קישור מתחזה. 

פישינג היא הונאת אינטרנט בניסיון לגנוב מידע רגיש על ידי התחזות ברשת האינטרנט. המידע יכול להיות שמות משתמש, סיסמאות או פרטי כרטיס אשראי. 

לרוב ההודעה תגיע כמייל/ הודעה/לנייד או שיחת טלפון עם מסר מגורם מוכר (בנק/ רשתות חברתיות ועוד) ובהודעה יהיה עליכם ללחוץ על קישור.

לאחר לחיצה על הקישור מגיעים לדף מזויף שם צריך להכניס פרטים שהמתחזה מבקש לגנוב.. 

פישינג יכול להיות שלב ראשון לקראת תקיפת סייבר והוא כלי מרכזי בלוחמת סייבר. 

איך נזהה פישינג?

🛑 שגיאות כתיב, תחביר לא תקין

🛑 פניה כללית ולא אישית, הודעה לא רשמית

🛑 קישור לכתובת IP ולא אתר/ דומיין חשוד

🛑 תחושת דחיפות- חשבונך עומד להיסגר עכשיו!

🛑 בקשת פרטים אישיים- סיסמה/ להחליף סיסמה/ מספרי אשראי ועוד.

איך ניזהר?

✅ היכרות עם שיטות לזיהוי פישינג

✅ לא מוסרים פרטים אישיים ומידע ברשתות!

✅ לא לוחצים על קישורים.

✅ בדיקת פעילות בחשבונות שלכם.

✅ אימות דו שלבי! (הציל אותי באופן אישי כמה פעמים).

שתפו בדרכים שגיליתם או נחשפתם לפישינג? ומה עזר לכם? 

ובעיקר? תהיו עירניים, ביקורתיים, ורגע לפני שאתם לוחצים (גם על מודעה ממומנת/ אתר אינטרנט- תהיו זהירים!).

24.1 נקבע כיום החינוך הבינלאומי ע״י ארגון אונסק״ו.

יום החינוך נועד לשמש כחלק קמפיין בינלאומי לקידום ״תכנית 2030״ לפיתוח בר קיימא. 

בתכנית נקבעו 17 יעדים, ביניהם: מיגור העוני, מיגור הרעב, קידום בריאות ואיכות חיים, הבטחת חינוך איכותי ושיוויוני, חתירה לשיוויון מגדרי, הבטחת זמינות משאבי מים ואנרגיה, קידום צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות,  צמצום אי השיוויון, חיזוק שיתופי פעולה ועוד.

בהקשר החינוכי יעד מספר 4 הוא: 

🌟הבטחת חינוך איכותי ושיוויוני וקידום הזדמנויות לימוד לכלל האוכלוסיה בכל הגילאים🌟. 

✅ אני מתחברת לנושא מאוד וחושבת שחינוך איכותי הוא המפתח, שקידום הזדמנויות לכלל האוכלוסיות נחוצה מאוד ובעיקר שחשוב להשתמש בכל הכלים הדיגיטליים והטכנולוגיים ולרתום אותם להוראה משמעותית ומותאמת לדור. 

✅ בהקשרים של ימינו? הלוואי שאונסק״ו וכל אנשי האו״ם היו עושים ולא רק מדברים ובאים בתוכניות עשורים קדימה. שהיו מתייחסים באמת לפשעים, לאונס ולפגיעות המיניות החמורות שחמאס עשו ב7.10, שיתייחסו לנושא ולא יעמדו מנגד וישתקו, כי אנחנו לא בצד הנכון של המפה.

הבטחתי המשך לפוסט על הFOMO, חרדת ההחמצה, ויש את התשובה לזה, ג׳ומו JOMO, שמחת ההחמצה. 

ראשי תיבות של Joy of missing out. לשמוח שאנחנו מחמיצים ומפספסים ולהוריד את הצורך להתעדכן ולדעת כל הזמן מה קורה, לשלוט בחיים הדיגיטליים שלנו.. 

הטרנד הנגדי מול הfomo, עוסק בסיטואציה הפוכה, שמחה להתנתק מעדכונים שוטפים ולעקוב אחרי המידע כל הזמן..  

מי שהמשיגה את JOMO היא כריסטינה קרוק, שפרסמה לפני שנתיים את הספר לעזרה עצמית The Joy of Missing Out: Finding Balance in a Wired World.

הגישה מדגישה ערכים של יעילות חופשית מטכנולוגיה, שינוי הרגלים, המנעות מהסחה דיגיטלית, העצמה, מודעות עצמית, אוטונומיה ותרגול מדיטציה.

אז איך נעשה את זה?

✅ ביטול התראות- לא לקפוץ לכל התראה ומייד להישאב לזמן דיגיטלי שבכלל לא תכננו..

✅ הגבלת זמן ברשתות- בהגדרות זה מובנה בפלאפון ואפשר גם הרשת החברתית, להגביל זמן שנשתמש באותה רשת ביום וברגע שתקפוץ התראה נדע כמה זמן מהיום שלנו היה ברשתות.

✅ קריאת ספרים- לספרים יש את היכולת לגרום לנו לשקוע בתוכם, להתנתק מהכל.. במספר כתבות וספרים מדברים על הערך הרב עבורנו מתרגול קריאת ספרים וחיזוק הJOMO. בספר אין לינקים ואין הסחות, אנחנו מתמקדים ונכנסים לתוך העלילה, לתוך הסיפור, הקריאה גם עוזרת ליכולת ההעמקה שלנו כי רובנו התרגלנו לתוכן קצר של וידאו וטקסטים קצרים.

✅ יציאה החוצה ומפגשים חברתיים-

במקום שעות מול המסך, תעצרו, תצאו החוצה ותהנו.. 

שתפו בעוד דרכים שלכם לחזק את הJOMO.. איך אתם מתמודדים?

״לתרום לעם שלי״
״אני חלק מהמדינה הזו״
״אני חלק מרגע היסטורי״
״חשוב שהעולם יבין אותנו״
אלו רק חלק מהתשובות של בני הנוער שפגשתי השבוע.. וקצת יותר בהרחבה:
הסברה הסברה הסברה🇮🇱
ממשיכים חזק גם בחזית הזו.. השבוע נפגשתי עם בני ובנות הנוער ממחוז מרכז ותל אביב במיזם נוב״ה (מיזם של משרד החינוך בהובלת מנהל חברה ונוער, משרד התפוצות, משרד החוץ וארגון גשר, המיזם נקרא על שם פסטיבל נובה)
מטרת המיזם היא להכשיר ולתת כלים לבני נוער בכיתות ט׳-יב׳ לקחת חלק במאמץ ההסברתי של מדינת ישראל.

במפגש השבוע דיברנו על העבודה של בני הנוער ברשתות, באילו רשתות הם פעילים ולמה הם בכלל עושים את זה? התגובות שלהם באמת מרגשות- תראו בתמונה, מה הם עושים, למי מגיבים, את מי נחסום, כלים להבנת הרשת, אבטיחים והפיד של זארה😇
הם שיתפו אותי בעשיה שלהם, בחומרים וסרטונים שהם יצרו ובמפגשים שהם ארגנו יחד עם בתי ספר יהודיים מרחבי העולם ללמוד ולהתחזק ביחד..
נוער פשוט מעורר השראה! ממשיכים לחזק את הזירה ההסברתית בכל הכוח💙