ברוכים הבאים לאתר שלי בנושאי חינוך, שיווק ודיגיטל ומה שביניהם.
ברוכים הבאים לבלוג שלי!
הבלוג ישלב ויחבר בין העולמות שלי- בין החינוך לשיווק והדיגיטל, דרך החיים בירושלים ובפרויקטים חברתיים. מוזמנים להשאיר כתובת מייל ולהתעדכן בפוסטים הבאים.
תהיו טובים. תהיו חממי.
תהיו טובים. תהיו חממי.
לזכרו של אל״מ אסף חממי ז״ל, מנהיגות של לב, דרך וערכים
אל״מ אסף חממי ז״ל היה הרבה יותר ממפקד.
הוא היה אדם של אמת, של ענווה, של אמון, של אהבת הארץ והאדם.
מי שפגש אותו בשדה הקרב, בצוות, או ברגעים הקטנים של היום־יום הרגיש את אותה נוכחות פשוטה ונדירה של אדם שמוביל מתוך לב.
אסף האמין שהכוח האמיתי טמון באדם.
בהקשבה.
באהבת חיים.
ביושר.
בצניעות.
ובאמונה בדרך גם בשעות הכי קשות.
ב־7 באוקטובר, הוא היה המפקד הראשון שאמר בקול ברור:
“אנחנו במלחמה.”
גם ברגעים של חירום, אומץ וחדות, הוא נשאר אותו אדם שמזכיר לכולנו שבסוף הכול מתחיל ונגמר באנושיות.
דווקא עכשיו, לנוכח המורשת שהוא השאיר, יש לנו אחריות חינוכית:
לספר את סיפורו, לחשוף את הערכים שחיו בו,
ולאפשר לדור הצעיר להכיר מודל מנהיגות שמתחיל בלבחור להיות בן אדם.
לשם כך נבנו במשרד החינוך מספר מערכים וכלים חינוכיים בהשראתו.
אני מזמינה אתכם: מורים, מחנכים, מדריכים וקהילות להשתמש בהם בכיתה ובשיח עם תלמידים ובני נוער.
ללמד, לשוחח, ולתת לאורו של אסף חממי ז״ל להמשיך ולגעת בעוד לבבות.
תהיו טובים. תהיו חממי.
יהי זכרו ברוך.
📘 מערכי שיעור וחומרים חינוכיים להורדה
🔹 מערך לבני נוער ועל־יסודי
שיח על ערכים, מנהיגות ואנושיות בהשראת דמותו של אסף חממי ז״ל
👉 https://meyda.education.gov.il/files/HighSchool/hamami_lesson_begood.pdf
🔹 “לאסוף את הטוב” – ערכה לתלמידי יסודי
פעילות והדרכה להנחלת ערכים ולשיח רגשי־חברתי סביב דמותו
👉 https://meyda.education.gov.il/files/yesodi/Hevra/NewMafteachHalev/zikaron/leesof_zikaron.pdf
🔹 סטיקרים להדפסה – “תהיו טובים. תהיו חממי.”
להפצה בבתי ספר, נוער וקהילות
👉 https://meyda.education.gov.il/files/yesodi/Hevra/NewMafteachHalev/zikaron/sticker.pdf
🌱 כשחינוך, דיגיטל ויזמות נפגשים: מחשבות בעקבות Invent Future Global Innovation Challenge
בחודש האחרון זכיתי לקחת חלק כשופטת בתחרות הבינלאומית Invent Future Global Innovation Challenge (GIC) יוזמה עולמית שמחברת בין חינוך, דיגיטל ויזמות צעירה, ומעניקה לילדים ובני נוער הזדמנות לחלום, ליצור ולהשפיע.
בתחרות השתתפו תלמידים מ־30 מדינות ברחבי העולם (ובהן גם שתי נציגויות מישראל 🇮🇱), שהציגו רעיונות ופתרונות יצירתיים לשיפור העולם בתחומי הסביבה, הבריאות, החינוך והטכנולוגיה.
כל קבוצה יצרה פיצ’ וידאו קצר ומצגת, שבהם הציגה את הרעיון שגיבשה ואת הדרך שעברה, משלב הזיהוי של הבעיה ועד לפיתוח הפתרון.
במהלך תהליך השיפוט נחשפתי לעשרות מיזמים מגוונים : חלקם טכנולוגיים, אחרים חברתיים, אך כולם נולדו מתוך מקום אמיתי של אכפתיות ורצון לשנות.
היה מעורר השראה לראות כיצד בני נוער מרקעים שונים מתבוננים בעולם, מזהים אתגרים אמיתיים בסביבה שלהם, ומציעים דרכים חדשניות להתמודד איתם.
אחד הדברים הבולטים שחזרו כמעט בכל ההצעות היה החיבור שבין ערכים לבין יצירתיות : רעיונות שנולדים מתוך רגישות חברתית, חמלה ודמיון, ומשתמשים בכלים טכנולוגיים כדי להפוך חזון למעשה.
עבורי זו הייתה הזדמנות מרתקת לראות מקרוב איך חינוך ויזמות משתלבים ביצירת דור חדש של מנהיגים צעירים : דור ששואל לא רק “מה אני יודע?” אלא גם “מה אני עושה עם זה?”.
תודה לגלית זמלר על ההזמנה ועל החיבור לעולם המופלא הזה,
ולצוות InventFuture.Global על ההזדמנות לקחת חלק בתהליך שמעורר השראה ומגדל את הדור הבא של היוצרים, החוקרים והמנהיגים.
השלב הבא של התחרות יתקיים בתאריכים 18–19 באוקטובר, במסגרת Global Innovation Field Trip (GIFT) – אירוע עולמי שבו בני נוער יציגו את הרעיונות שלהם בשידור חי בפני קהל בינלאומי.
כאשת חינוך הפועלת שנים בזירת החינוך הבלתי פורמלי, אני רואה בתחרויות מסוג זה הרבה מעבר לאירוע תחרותי. אלו פלטפורמות חינוכיות אמיתיות שבהן תלמידים לומדים לחקור, לחלום, לשתף פעולה ולהאמין בכוחם להשפיע.
העולם זקוק לעוד יוזמות מהסוג הזה, כאלה שמטפחות לא רק ממציאים, אלא גם אנשים טובים, רגישים וסקרנים, שמבקשים להפוך ידע למעשה ולחלום למציאות.
🤖 הבינה המלאכותית לא מחליפה אותנו, היא מזמינה אותנו להשתנות
בעולם שבו הבינה המלאכותית מתפתחת בקצב מסחרר, השאלה האמיתית איננה “האם היא תחליף אותנו?” אלא “איך נבחר לצמוח לצידה?”
בעיניי, דווקא כאן טמון האתגר וההזדמנות:
איך אנחנו, כל אחד ואחת בתחומו לומדים לרכב על הגל ולא להישאר מאחור.
בעולמות שלי, של חינוך ודיגיטל, זה אומר להכיר כלים חדשים, לגלות סקרנות, ולשמור על הגמישות המחשבתית שמאפשרת שינוי אמיתי.
השנה אמנם לא השתתפתי באופן אישי בכנס המרצים של הקריה האקדמית אונו, מסיבה משמחת במיוחד, אבל עקבתי מרחוק אחרי ההרצאה המרתקת של רועי צזנה והיא הייתה מלאה השראה וערך.
אחד המסרים הבולטים שצזנה הדגיש היה הצורך של בני נוער וצעירים לפתח גמישות, יצירתיות וחוסן, כדי להצליח בעולם שבו הבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק.
גם האקדמיה עצמה משתנה: פחות שינון של ידע, יותר למידה מבוססת פרויקטים, עבודת צוות וחשיבה ביקורתית. אלו הן המיומנויות האנושיות שבינה מלאכותית לא תוכל להחליף לעולם.
🎁 מתנה קטנה עם משמעות גדולה
המתנה היפה שקיבלנו מהקריה האקדמית אונו לשנה החדשה הייתה הזמנה להתנסות ביצירת תמונות תדמית מבוססות AI, פרויקט של דנה ישראלי.
ניסיתי, והתאהבתי בתוצאה: תהליך מהיר, פשוט ומקצועי שחוסך המון זמן.
🌱 ללמוד, להתנסות, ולהישאר בתנועה
בעידן החדש, אחד הדברים החשובים ביותר הוא לתרגל כלים חדשים באופן קבוע. אני מקפידה להקדיש לעצמי זמן שבועי ללמידה, ניסוי וטעייה – ומגלה בכל פעם השראה חדשה, כלים חדשניים שאפשר להביא לעולמות החינוך, הנוער, הדיגיטל והשיווק.
זו הדרך שלי להמשיך לצמוח, להשתנות, ולהישאר מחוברת לעולם שמתקדם כל הזמן.
מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה ❤️
שנה של למידה, צמיחה והזדמנויות חדשות
ובלב, תפילה לחזרתם במהרה של כל החטופים 🙏🎗️
ליצירת סט תמונות תדמית משלכם →
👉 לחצו כאן להתנסות באתר של דנה ישראלי
👩🏫 המורה בת 120 לזכרה של נחמה ליבוביץ’
המורה בת 120
מרצי המכללה במחווה למורה הגדולה, נחמה ליבוביץ, מראשונות המלמדות באפרתה, אשר נולדה בג' באלול התרס"ה, השבוע לפני 120 שנה.
רחלי עמר ניניו – החוג לחינוך בלתי פורמלי:
שנת לימודים חדשה מתחילה – והצורך במורים ואנשי חינוך מעולם לא היה גדול יותר.
על מצבתה של נחמה ליבוביץ’ נחקקו שתי מילים בלבד: “נחמה ליבוביץ – מורה”.
כמה ענווה יש בבחירה הזאת, וכמה עוצמה. נחמה, שהייתה פרופסורית באוניברסיטה, פרשנית מקרא דגולה וזוכת פרס ישראל, לא ביקשה שיזכירו את תאריה או הישגיה הרבים. היא בחרה להיזכר בתואר הפשוט־נשגב ביותר: מורה.
עבור נחמה ההוראה לא הייתה מקצוע אלא שליחות, ולכן היא לימדה בהתלהבות ובמסירות בכל מקום: סטודנטים באקדמיה, ילדים בכפרי נוער ואף לעוברי אורח שביקשו ללמוד ממנה.
היום, בעידן שבו מקצוע ההוראה נתון במשבר עמוק, כשמספר המורים החדשים הולך ופוחת והכיתות מתמלאות אך ספסלי מחלקות החינוך מידלדלים, אי אפשר שלא לשאול: מה הייתה אומרת נחמה על מצבו של דור המורים? נדמה שהייתה מזכירה לנו כי המורה הוא הלב הפועם של החברה ובלעדיו לא תיתכן תרבות, לא תיתכן חברה, ולא תיתכן תורה.
בעידן הדיגיטלי שבו אנו חיים, ובקצב התפתחות הבינה המלאכותית, מתחדד עוד יותר הצורך במורים ואנשי חינוך אמיתיים: כאלה שמביטים בעיניים, שאכפת להם מהחינוך ומעתיד תלמידיהם, שקמים מתוך תחושת שליחות, שחיים את מקצוע ההוראה שלהם ויודעים לחבר את הלמידה לחיים.
דווקא עכשיו, בפתיחת שנת הלימודים, זוהי קריאה לכל מי שמאמין בחינוך, להצטרף לשליחות הגדולה הזאת, לבנות יחד עתיד טוב יותר לעם ולחברה בישראל.
🕯️ לזכרה של נחמה ליבוביץ’ , מורה.
מכללת אפרתה מצדיעה למורה נחמה,
ולכל המורים והמורות שממשיכים את דרכה – באהבה, באמונה ובשליחות.
לספר סיפור של קהילה: על סדנה בתכנית “אחים” של OU ישראל
היום נפגשתי עם הצוות המדהים של תכנית “אחים” של ארגון OU ישראל, תכנית חינוכית וערכית הפועלת בנתניה, נהריה ועכו, שפועלת למען קליטה, שילוב והעצמת עולים חדשים דוברי רוסית.
במפגש העברתי סדנה מקצועית בנושא שיווק חברתי ברשתות, אבל לא רק על איך לפרסם, אלא על איך לספר סיפור.
סיפור של קהילה, ערכים וזהות. דיברנו על בניית נוכחות דיגיטלית שמבוססת על אמון, על התאמה לקהלים מגוונים,
ועל איך לחבר הורים ובני נוער לפעילות משמעותית , לא דרך פרסום, אלא דרך תוכן וחיבור אנושי.
הצוות של “אחים” מורכב ממדריכים ומדריכות שפועלים מתוך שליחות אמיתית, עם רגישות תרבותית עמוקה ואמונה בכוחו של החינוך הבלתי פורמלי לחולל שינוי אמיתי.
הם לא רק עוסקים בהדרכה של בני נוער, אלא בונים איתם קהילה , קהילה שמחברת בין עולמות, בין תרבויות, ובין הסיפור האישי של כל חניך לסיפור הרחב של עם ישראל.
תודה גדולה לקורנית לנקסנר, מנהלת התכנית, על ההזמנה, על ההובלה, ועל העשייה המשמעותית כל כך 🙏
למידע נוסף על פעילות התכנית “אחים”:
כשהחינוך הבלתי פורמלי מחבר בין בני נוער
תודה על הRuach! ✨
זה קרה שוב השנה, אלפי בני נוער מתכניות הOU בארה״ב הגיעו לארץ. מגוון רחב של בני ובנות נוער, חלקם משתתפים בפעילות הNcsy לאורך השנה וחלק מגיעים לתכניות הקיץ השונות בישראל.
במסגרת עבודתי במרכזי הנוער של הOU אני מנהלת את פרויקט Summer Unite, פרויקט חינוכי ייחודי המתקיים בקיץ, מטרת הפרויקט היא ליצור חיבורים משמעותיים והיכרות בין בני נוער ממרכזי הנוער שלנו לבין נוער יהודי מחו”ל. חיבורים שמעצבים זהות, בונים תחושת שייכות וקהילתיות ומחזקים את תחושת האחריות והערבות ההדדית שלנו כעם וכפרטים.
במהלך החודש, שהוא אחד החודשים העמוסים והמשמעותיים ביותר בשנה בחינוך הבלתי פורמלי, ראיתי את הערכים האלו מתגשמים בכל רגע:
בני נוער ישראליים והנוער מארה״ב יחד, בשיח, בהתנדבות, בלמידה משותפת, בשיתוף פעולה בפעילויות חסד קהילתיות ועירוניות, שיפוץ, גינון, צביעה, הכנת חבילות לכוחות הביטחון ושימוח חולים וקשישים.
ההחלטה הסופית להגיע לארץ היא התקבלה ממש בסיום מבצע ׳עם כלביא׳, ובתחילת יולי הקבוצות כבר היו כאן, למרות ואולי על אף הכל. לראות את הפעילות הזו מתקיימת השנה היה מרגש במיוחד ובאמת רוח ואוויר שהיינו צריכים…
זהו חיבור יהודי-ישראלי עמוק, ודוגמה חיה למשמעות האמיתית של החינוך הבלתי פורמלי ולתפוקות החינוכיות והערכיות שאפשר להשיג דרכו..
והשנה, יותר מתמיד, הרגשתי עד כמה הרוח הזו נדרשת וכמה היינו זקוקים אחד לשני – כעם, כקהילה וכרשת חינוכית. ויאללה ממשיכים לעוד שבוע מלא חיבורים ועשייה חינוכית ברחבי הארץ והשיא שלו ביום קהילה בקרית גת🥳
תודה לשותפים המדהימים לדרך- הצוותים במרכזי הנוער בארץ, הנהלת וצוות Ncsy בארה״ב, יעד ישראל האלופים, הרשויות השונות, בתי הספר וכלל השותפים לפרויקט המדהים הזה!
אז שוב – Thank you for the Ruach! ❤️
🇮🇱 כשחינוך, זהות ובינה מלאכותית נפגשים
בקיץ האחרון נפגשתי עם צוותי הניהול וההדרכה של אשכולות – מרכזי סיור ותודעה ישראלית, כדי לחקור יחד את השאלה:
איך הבינה המלאכותית יכולה להשתלב בעשייה החינוכית של המרכזים?
לא כמחליפה, אלא כשותפה, מחזקת, מעצימה ומרחיבה.
דיברנו על כתיבה, השראה, שיווק, פיתוח חשיבה, ועל הדרך שבה AI יכול להפוך לכלי שמאפשר לנו להיות מדויקים, יצירתיים וקשובים יותר.
💬 חינוך בעידן של שינוי
במהלך המפגש עלתה סקרנות גדולה לצד אחריות מקצועית, והרבה פתיחות לשיח, יחד עם חששות ושאלות מהותיות שמצריכות מחשבה ודיון מעמיק.
בסוף המפגש שאלתי את המשתתפים: מה אתם לוקחים מהסדנה?
והתשובות היו מרגשות במיוחד:
“למדתי דברים חדשים.”
“מחר אני בונה סוכן.”
“עכשיו אני מבין כמה אני צריך לתרגל ולהתנסות.”
“פתיחות מחשבתית.”
“מפחיד, אבל אפשרי.”
“חיסכון משמעותי בזמן.”
🤖 לומדים לייצר סוכנים חינוכיים אישיים
מתוך השיח הזה, לימדתי את המשתתפים לייצר סוכני בינה אישיים.
מערכות AI שמכירות את הערכים, הקהל והשפה של כל מרכז חינוכי. כלי שמאפשר דיוק, חיסכון בזמן, וחיזוק ההשפעה החינוכית. לא תחליף למורה או למדריך , אלא עוזר אישי שמרחיב את גבולות החשיבה והעשייה.
🌿 חדשנות עם אחריות ותודעה ישראלית
שמחה לקחת חלק בתהליך שמביא חדשנות יחד עם אחריות, תודעה ישראלית עם עומק וזהות, וחינוך שמחבר בין עבר לעתיד – בין אדם לטכנולוגיה.
והנה אחד הסוכנים שלנו 🇮🇱😇
הקיץ, המסכים, ומה שביניהם: איך מדברים עם בני נוער בעידן הדיגיטלי
בקיץ שעבר, באחת ההרצאות שהעברתי במרכז נוער של OU ישראל בדרום הארץ, דיברנו על רשתות חברתיות, לא על סכנות, אלא על מה באמת קורה שם. שיחה פתוחה, בגובה העיניים.
באמצע המפגש הרימה חניכה בת 16 את ידה ואמרה: “אני כל הלילה בטיקטוק. לא מצליחה להירדם. פשוט גוללת עד הבוקר.”
כשהסתיים המפגש, רבים ביקשו: “רק אל תעבירי את זה להורים שלנו.”
האם זו מבוכה? פחד? או אולי תחושת ניתוק, שההורים לא באמת יבינו?
הקיץ שוב כאן (ובזמן הפרסום פה כבר בשיאו!). אחרי שנת לימודים לא שגרתית, המסכים שוב תופסים מקום, והורים שואלים: “כמה זמן אתה בטלפון?”, “שוב טיקטוק?”, “מה את עושה שם כל היום?”
לעיתים, יחד עם שאלות אלה, מגיעה גם תחושת שליטה, אפליקציות מעקב, מגבלות זמן, דוחות יומיים.
אבל שליטה, זה באמת מה שהנוער צריך?
מה אם הבעיה היא לא המסך, אלא היעדר שיח?
מה אם בני נוער צריכים פחות פיקוח, ויותר מקום? פחות מגבלות, ויותר נוכחות?
מחקר עדכני של פרופ’ יניב אפרתי מאוניברסיטת בר אילן מצא כי 91% מבני הנוער בישראל משתמשים ברשתות באופן בעייתי, ו־82% נמצאים בסיכון גבוה להתמכרות.
הוא מסביר שהרשת מספקת חיזוקים רגשיים מהירים, אך עלולה להפוך למקלט זמני שמחליף קשר, משמעות וזהות.
דווקא כאן נדרשת התערבות אחרת לא רק מגבלות, אלא קשר אנושי שמחזיר לבני הנוער את הקשב הפנימי, את היכולת לבחור.
מחקרים נוספים בתחום החינוך הבלתי פורמלי מדגישים שהקשר עם מבוגר משמעותי: מדריך, מורה, הורה, מפחית בדידות, מעלה תחושת שייכות ומעודד אחריות אישית.
כמי שפועלת בשטח, אני רואה איך בני נוער לא מחפשים שליטה, הם מחפשים קרבה. לא מגבלות, אלא משמעות.
אז איך בכל זאת ניגשים לזה בקיץ?
שישה כיווני פעולה להתחלה:
1. תנו למסך לעבוד בשבילכם, תיצרו!
הטלפון שלכם יכול לשמש לא רק לבידור, אלא כלי לביטוי. תחשבו על פרויקט אישי: לצלם סרטון שמביע עמדה, לכתוב בלוג קצר על תחום שמעניין אתכם, או לתעד פעילות התנדבותית שאתם עושים. ככה המסך נהיה משהו שאתם יוצרים בו, לא רק גוללים בתוכו.
2. תעקבו אחרי הסקרנות, לא אחרי הלייקים והצפיות מה גורם לכם לעצור ולחשוב? מה נוגע בכם? תנו מקום לתחום שמסקרן אתכם: אמנות, אקטואליה, טכנולוגיה, מוזיקה, והפכו אותו לפרויקט אישי, לדף של השראה, למקום שתשתפו את היצירה שלכם החוצה. מה שבא מבפנים , מחזיק הרבה יותר זמן.
3. להיות משמעותיים עבור מישהו אחר
הקיץ הוא זמן מצוין לראות את מי שסביבנו: משפחות המילואים, שכנים מבוגרים, סבא וסבתא, ילדים שזקוקים לפעילות. עשייה והתנדבות למען אחרים לא רק עוזרת, היא גם ממלאת. כל מעשה קטן יוצר שינוי. יש הזדמנויות וצרכים רבים בתחום ההתנדבות, אפשר להתחיל מחיפוש קצר ברשתות החברתיות או דרך רכזי התנדבות עירוניים ומחלקות הנוער בעיר שלכם.
4. דברו בגובה העיניים
תתחילו שיחה. עם הורה, עם מדריך, עם חבר. לא חייבים לפתוח הכול, רק לשתף במשהו שחשוב לכם. לפעמים משפט פשוט כמו “אני מרגיש שאני לבד בזה” או “אפשר לדבר איתך רגע?” פותח שיחה שמביאה הקלה. גם אם לא הכול נפתר, עצם השיח כבר מרפא.
5. לתכנן את הקיץ – לא רק לשרוד אותו
לא צריך לוח זמנים נוקשה והשכמה בזריחה, אבל כן כדאי לתכנן: מה אני רוצה להספיק? איך אני רוצה להרגיש? מה אני רוצה שיקרה בסוף הקיץ? אילו מטרות אישיות הייתי רוצה להציב לעצמי? קיץ שיש בו כיוון, גם אם גמיש, יוצר תחושת שליטה, סיפוק והתקדמות, ולא רק הישרדות.
6. תצאו החוצה!
בכל עיר, יישוב או מועצה תמצאו כמעט תמיד פעילות לנוער: במחלקת הנוער, בתנועה, בארגון או במרכז הקהילתי. לא חייבים להתחייב מיד, אפשר פשוט להגיע לפעילות אחת, לבד או עם חברים, ולבדוק מה מתאים לכם.
לפעמים מפגש אחד עם מדריך טוב או קבוצה מעניינת יכול לפתוח עולמות שלא הכרתם. חינוך בלתי פורמלי הוא בדיוק המקום שבו אתם לא רק לומדים, אלא יוצרים, מובילים, מתנסים, ופוגשים אנשים שיכולים להפוך לחלק מהסיפור שלכם.
המסכים לא ייעלמו. אבל אתם יכולים לבחור אם הם יובילו אתכם, או שאתם תובילו את עצמכם.
הקיץ הזה לא חייב להיות רק חופשה. הוא יכול להפוך למרחב של קשר, התפתחות ויצירה.
המסכים לא עומדים להיעלם. להפך, הם יהיו חלק הולך וגדל מהחיים שלנו.מאבל השאלה הגדולה היא: האם אנחנו שולטים בהם או שהם שולטים בנו? והתשובה מתחילה בבחירה. הבחירה לשאול. הבחירה להקשיב. הבחירה לפעול.
כשפדגוגיה חדשנית פוגשת ערכים- נלחמים למען לוחמים
כשפדגוגיה חדשנית פוגשת ערכים – נוצרת יזמות חינוכית מעוררת השראה.
המייקאתון “נלחמים למען לוחמים” של רשת אמי”ת בשיתוף ארגון נכי צה”ל היה הרבה יותר מאירוע שיא –
הוא תוצר של תהליך שנתי משמעותי, שבמהלכו תלמידות ותלמידים ליוו לוחמים פצועים, נחשפו לסיפורים אישיים מורכבים, ופיתחו פתרונות טכנולוגיים מותאמים אישית, מתוך אמפתיה, הקשבה וראיית האדם.
באמצעות למידה מבוססת פרויקטים (PBL), חשיבה עיצובית (Design Thinking) ועבודה שיתופית בקבוצות הטרוגניות – נולדו עשרות מיזמים שמחברים בין מציאות לפתרון, בין כאב אישי לחדשנות עם נשמה.
במהלך היום שימשתי כמנטורית וליוויתי שתי קבוצות לאורך שלבי גיבוש הפיץ’, חידוד המסר ובניית הפרזנטציה – תוך חיבור מדויק בין צורך, מטרה וסיפור.
העבודה המשותפת, ההיכרות שנבנתה, והיכולת של בני הנוער לשלב רגש עם חשיבה טכנולוגית – המחישו שוב את כוחה של מערכת חינוך שמאפשרת לתלמידים לחקור, ליצור, להשפיע.
🌟 כל הכבוד לתלמידות אמי”ת אורי על הזכייה במקום השלישי!
המענה שיצרו עבור ניסן – לוחם שנפצע במהלך שירותו הצבאי וסובל מ־CRPS (תסמונת כאב כרוני מורכב) – היה מדויק, מותאם, וחיבר בין צורך רפואי לפתרון טכנולוגי שמכבד את איכות חייו.
👏 יישר כוח לצוות מאולפנת אמי”ת גבעת שמואל על תהליך עמוק ורגיש. הפתרון שיצרתן עבור ליאם – מקל הליכה מתקפל ומותאם אישית – נולד מתוך הבנה אמיתית של שגרת החיים של הפצוע. אין לי ספק שזה כלי שישמש אותו בטיולים בארץ ובעולם.
💡 העשייה שלי בעולמות החינוך הבלתי פורמלי ובעולמות הדיגיטליים מתמקדת בדיוק במפגש הזה –
המקום שבו למידה פוגשת רגש וחיבור, טכנולוגיה משרתת ערך, והנוער לא רק מגיב למציאות, אלא מעצב אותה.
תודה לצוות רשת אמי”ת, לתאיר, אריאל, ולכל השותפים על יצירת יום שכולו השראה, עשייה ותקווה.
שדולת הדיבור בכנסת- מיתון השיח
השבוע זכיתי לקחת חלק בכנס של שדולת הדיבור בכנסת – יוזמה שצמחה מתוך כאב עמוק והפכה לתקווה גדולה.
מיזם “הדיבור” הוקם ביוזמת שרית זוסמן והרב שמואל סלוטקי, מתוך אמונה שלמרות המחלוקות, אנחנו חייבים לשמר מרחב של כבוד הדדי.
שיח אמיתי שמחבר, לא מפריד. שמרפא, לא פוצע.
דיברנו על האלגוריתם שמתגמל הקצנה, על רשתות שהפכו מזירות שיחה לזירות התכתשות.
ושם, על דוכן הדוברים, חלקתי את מה שצמח מהשטח – את #me_toon – מיתון השיח, מיזם שאורנה היילינגר ואני כיום מובילות והתחיל במסגרת קו.לאב מבית הפדרציה היהודית של ניו יורק עם שותפות נפלאות- מרב שני, יעל ביאלר רחמים וחנאן סרחאן .
במקום עוד קריאה כללית לשיח מתון, אנחנו נותנות כלים אמיתיים:
איך לזהות שיח שעומד להתלקח, איך לגשר בין עמדות, איך לעצור רגע לפני התגובה שמדליקה את כל השיח – ואיך להפוך כל פוסט להזדמנות לקרבה ולא לקרב, את הקורסים הקודמים העברנו למנהלי קהילות בפייסבוק, לאנשי חינוך וליועצים פרלמנטריים. מעבר לכלים למיתון השיח היו שם גם כלים לעבודה ברשתות, לשדרוג התוכן, לצילום נכון ועוד.
היום כבר ברור לנו:
אם אנחנו רוצים לשנות את השיח – צריך ללמוד איך עושים את זה.
לא רק לדבר על שיח. ללמד שיח.
הדיון היה כן, עמוק ומלא תקווה. הרגשתי חלק מקהילה נדירה של אנשי תוכן, מחוקקים, יוזמים וחולמים – שבוחרים לדבר כדי לחבר, לא כדי לשכנע.
תודה לצוות הדיבור- לשרית זוסמן, כפיר דוייב, לח״כ מתן כהנא, לח״כ מיכל וולדיגר, לכל יוצרי התוכן שלקחו חלק- אילון לוי, דני בולר, אביה הוכמן, דוד סער ואמילי מקוב מישראל בידור, אסף בנר ועומר שכטר ממהפכת הקשב, רעות בנימין ממיזם החדשות הטובות), הילה אביר, ענבל זיו, עינב אביזמר, נעמי קסרי, ליה ספילניק, רבקה לפיאט, חן כפיר, ולכל מי שמאמין שהמילים שלנו הן לא קישוט – הן אחריות.
אנחנו כאן – כדי לעשות.
על חינוך, דיגיטל ומה שביניהם 