הבטחתי המשך לפוסט על הFOMO, חרדת ההחמצה, ויש את התשובה לזה, ג׳ומו JOMO, שמחת ההחמצה.
ראשי תיבות של Joy of missing out. לשמוח שאנחנו מחמיצים ומפספסים ולהוריד את הצורך להתעדכן ולדעת כל הזמן מה קורה, לשלוט בחיים הדיגיטליים שלנו..
הטרנד הנגדי מול הfomo, עוסק בסיטואציה הפוכה, שמחה להתנתק מעדכונים שוטפים ולעקוב אחרי המידע כל הזמן..
מי שהמשיגה את JOMO היא כריסטינה קרוק, שפרסמה לפני שנתיים את הספר לעזרה עצמית The Joy of Missing Out: Finding Balance in a Wired World.
הגישה מדגישה ערכים של יעילות חופשית מטכנולוגיה, שינוי הרגלים, המנעות מהסחה דיגיטלית, העצמה, מודעות עצמית, אוטונומיה ותרגול מדיטציה.
אז איך נעשה את זה?
✅ ביטול התראות- לא לקפוץ לכל התראה ומייד להישאב לזמן דיגיטלי שבכלל לא תכננו..
✅ הגבלת זמן ברשתות- בהגדרות זה מובנה בפלאפון ואפשר גם הרשת החברתית, להגביל זמן שנשתמש באותה רשת ביום וברגע שתקפוץ התראה נדע כמה זמן מהיום שלנו היה ברשתות.
✅ קריאת ספרים- לספרים יש את היכולת לגרום לנו לשקוע בתוכם, להתנתק מהכל.. במספר כתבות וספרים מדברים על הערך הרב עבורנו מתרגול קריאת ספרים וחיזוק הJOMO. בספר אין לינקים ואין הסחות, אנחנו מתמקדים ונכנסים לתוך העלילה, לתוך הסיפור, הקריאה גם עוזרת ליכולת ההעמקה שלנו כי רובנו התרגלנו לתוכן קצר של וידאו וטקסטים קצרים.
✅ יציאה החוצה ומפגשים חברתיים-
במקום שעות מול המסך, תעצרו, תצאו החוצה ותהנו..
שתפו בעוד דרכים שלכם לחזק את הJOMO.. איך אתם מתמודדים?
על חינוך, דיגיטל ומה שביניהם 