עם הנצח..

לזכרו של הרב לורד יונתן זקס

לזכרו של הרב לורד יונתן זקס, בשבת הקרובה, כ׳ בחשון ימלאו 3 שנים לפטירתו.
תודה על המילים, המשמעות והמורשת המפוארת. על היצירתיות ועל נקודת המבט המיוחדת.
משתפת ברעיון קצר מהרב זקס על פרשת לפרשת וירא.

הקב״ה מבטיח לאברהם ארבע הבטחות מרכזיות- אברהם יהיה אביה של אומה גדולה, זרעו יהיה רב כעפר הארץ, וכוכבי השמיים, אברהם יהיה אב לאומות רבות- המון גויים.

במציאות היה לאברהם הכל חוץ מילד. והוא מבקש ״מה תיתן לי ואנוכי הולך ערירי״? הוא מתחנן ללדת דור חדש.
ישמעאל נולד אבל הוא לא יירש את ייעודו של אברהם, אברהם מתבשר על הולדתו של יצחק ולמרות ההפתעה והצחוק שרה יולדת את יצחק..אבל הסיפור ממשיך ואברהם שוב נקרא אל הדגל והפעם- עקידת יצחק.
״קח נא את בנך יחידך אשר אהבת, את יצחק.. והעלהו שם לעולה על אחד ההרים אשר אומר אליך״ (בראשית כב, א-ב). ואברהם אכן עושה הכל ורגע לפני העקידה, הקול נשמע ״אל תשלח ידך אל הנער״. הניסיון נגמר. יצחק חי.
הרב זקס שואל ״לשם מה כל ההבטחות וכל האכזבות? על מה ולמה העקדה? למה להוליך את אברהם ושרה במסלול הייסורים של המחשבה שהבן שחיכו לו שנים על גבי שנים עומד למות?
הסברים רבים ניתנו לכך במקורות, אך אחד מהם עולה על כולם.
אנחנו מוקירים את מה שחיכינו לו ושעלול לאבד לנו. החיים מלאים בפלאים. הולדת ילד היא נס.
אך היות שהנסים והנפלאות הללו הם דרך הטבע אנו רואים אותם כמובנים מאליהם, ושוכחים שלטבע יש אדריכל ולהיסטוריה- תסריטאי״.

היהדות היא הכשרה מתמדת בראיית החיים כבלתי מובנים מאליהם. עם ישראל נולד מתוך עבדות, כדי שיעריך את החירות. הוא נותר תמיד עם קטן, כדי שיידע שהעוצמה טמונה לא רק במספרים אלא באמונה המולידה אומץ. אבותינו הלכו בגיא צלמוות כדי שאנו לא נשכח אף פעם את קדושת החיים.

הרב זקס מסביר שלכל אורך ההיסטוריה שלנו נקראנו להוקיר את הילדים. כל מערכת הערכים שלנו מושתת על כך, היהדות היא דת ממוקדת ילדים. משום כך, הקב״ה מעמיד את אברהם ושרה בנסיונות לכל אורך הדרך אל העמדת הדור הבא- המתנה, תקוות, עקידה. ככה אף אחד לא יראה את ילדיו כמובנים מאליהם. כל ילד הוא נס.

עד ערב שמחת תורה חיינו בתוך מציאות מאוד ברורה ומתוכננת.
בשמחת תורה, בשבת של השביעי באוקטובר, החיים שלנו השתנו, אנחנו בתוך אירוע מכונן בחיינו כעם, אירוע שמוכיח לנו יותר מכל את קדושת החיים, ואנחנו נדרשים לענות על השאלות הבסיסיות ביותר- מי אנחנו, מה אנחנו ולאן אנו הולכים?.
עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה🇮🇱.
בשורות טובות לעם ישראל.
(קרדיט תמונה Blake Ezra)

פורסם על ידי Racheli Amar Ninio

רחלי עמר ניניו, מנהלת פיתוח והדרכה בארגון OU ישראל. יזמת חברתית ומנהלת קהילת אחו״קי לקידום אחריות חברתית, יזמות וקהילה. מרצה לחינוך בלתי פורמלי בקריה האקדמית אונו. מנהלת דיגיטל ומרצה בתחום הרשתות החברתיות. בעבר כיהנתי כשליחה חינוכית לקהילה היהודית בבוסטון מטעם בני עקיבא העולמית והסוכנות היהודית. אני בעלת תואר ראשון ושני במנהל חינוכי ותעודת הוראה בתנ״ך, כולם מאוניברסיטת בר אילן. כתבתי תיזה על חוויות שיא בחייהם של מנהלי בתי ספר כמעצבים ומשנים דפוסי ניהול.

כתיבת תגובה

עם WordPress.com אפשר לעצב אתרים כאלה
להתחיל