במקום שלי אני טוב גמור, אבא

בוקר ירושלמי, מרכז העיר. בלב רחוב יפו.

דלת שלא ממש שמים לב אליה.

מוסתרת קצת ליד עמוד, מימין מדרגות שמובילות לכיכר החתולות.

שלט קטן מספר קצת מה יש במקום. מרכז חינוך ותמיכה לנוער.

הזולה של חצרוני. ארגון הOU.

פתחתי את הדלת ונכנסתי. אור הבוקר התערבב עם ריחות עוד מהלילה הקודם.

רק שעות בודדות לפני שהגעתי. לוקחת נשימה עמוקה מאוויר הבוקר הירושלמי ונכנסת.

רק לפני כמה שעות ישבו פה עשרות בני נוער.

המילים בתמונה- במקום שלי אני טוב גמור גורמות לי לעצור.

והאנרגיה של המקום מתחילה לחלחל בי.ולהיכנס ללב.

מתארגנת, שיחה, לו״ז, ברקו, מחשב, סרטון, מקום, הכל מתקתק.

40 מורים מתיכון ראשית בתל אביב הגיעו אלינו ליום עיון- לשמוע, להכיר, לקבל כלים חינוכיים מהחינוך הבלתי פורמלי לעבודה עם הנוער.

והיה שם מפגש פשוט ומחבר.

דווקא במקום של הנוער ולא בבית ספר.

לתת ללב להיפתח ולהרגיש את הכאב, את ההתמודדות, את הכמיהה, את הרצון לגדול.

דיברנו על העבודה שלנו בזולה ועל העבודה ב18 מרכזי הנוער מקרית שמונה ועד דימונה. על החיבור המשמעותי בין החינוך הפורמלי לבלתי פורמלי. על הקשר השוטף לאורך השנה.על הקשר בין המדריכים שלנו לצוותי החינוך בבית הספר.על ראיית התמונה המלאה על כל ילד.על הליווי גם אחרי סיום יב׳ בתוכנית הבוגרים בהובלת אהרון קרוב.

תודה לצוות המדהים שלנו , לריקי ברק המנהלת ולצוות החינוכי מראשית.